אחד השלבים החשובים ביותר בתהליך קידום אתרים הוא שלב מחקר המילים, לצערי מקדמים רבים בוחרים לדלג על שלב זה ואז מבזבזים את זמנם ואת כספו של בעל האתר בקידום מילים וביטויים חסרי משמעות. מאד קל לבחור ביטוי שפשוט לקדם ואז להראות לבעל האתר שיפור במיקומים - אבל אם לביטוי אין נפח חיפוש כל עבודת הקידום חסרת תועלת.

לעתים אתם בטוחים שאתם יודעים מהם המילים שאתם רוצים לקדם, אבל אתם חושבים כמו בעל האתר ולא כמו מישהו שמחפש את המוצר/שרות אותוה אתר מציע.

על מנת לבחור מילים לקידום יש צורך בראש ובראשונה ליצור רשימת מילים ארוכה ככל האפשר. את המילים ניתן להוציא מתוך האתר ותגיות המטה, , מתוך אתרי המתחרים, מתוך מילונים, כלי רשת שונים העוזרים לנו לבחור מילים ועוד מקורות רבים.
אורך הרשימה תלוי בתחום בו עוסק האתר. בדרך כלל הרשימה תכיל כמה מאות מילים.
אחרי שבנינו רשימה, אנו עוברים עליה ומנפים ממנה את כל המילים הלא רלוונטיות בכלל וכל המילים הלא קשורות. לאחר שקיצרנו מעט את הרשימה, אנו צריכים לפתח לגבי כל מילה מדד שנקרא: KEI - Keyword Effectiveness Index . מדד זה מורכב ממספר פרמטרים , אבל בעיקר מנפח חיפוש המילה, וממידת התחרות במנוע החיפוש.
כל מקדם אתרים מבצע את החישוב באופן שונה, וברמה מסויימת זה אחד הסודות המקצועיים של מקדמי האתרים.
אני לדוגמא מוסיף לנוסחה פרמטרים כגון איכות התחרות (פרמטר הרבה יותר חשוב בעיני ממידת התחרות), מידת הרלוונטיות עבור בעל האתר ועוד.
ככל שהKEI של המילה גבוה יותר הרבה יותר משתלם לקדם אותה - ברמה תאורטית. כאן נכנס הגורם האנושי, פעמים רבות נבחר לקדם מילה עם KEI נמוך מכיוון שהיא רלוונטית עבור בעל האתר ויש לה נפח חיפוש שאסור להתעלם ממנו, לעומת זאת יש פעמים שנבחר לא לקדם מילה עם KEI גבוה מכיוון שהיא לא מפסיק רלוונטית עבור בעל האתר ונפח החיפוש שלה נמוך מידי.
כמעט בכל מחקר מילים שאני מבצע אני מצליח למצוא מילים וביטויים רלוונטיים בעלי נפח חיפוש גבוה ותחרות נמוכה שניתן להביא במהירות למיקומים גבוהים ולתת לאתר את הדחיפה הראשונית שלו, על מנת שיקבל תנועה איכותית במהלך העבודה על קידום המילים והביטויים המאתגרים יותר.

בשורה התחתונה חשוב מאד לבצע מחקר מילים לפני תחילת תהליכי האופטימיזציה ויצירת הקישורים. על מנת שלא נבזבז משאבי זמן וכסף על אופטימיזציה וקידום של מילים וביטויים לא קשורים ולא רלוונטיים.

מחקר חדש של חברת comscore הלך ובדק מהי מידת הקבלה והאמינות של פרסומות באתרי תוכן גולשים, או כפי שהם מכונים באנגלית: UGC sites - User Generated Content sites.
אחת המסקנות העיקריות היא שאפקטיביות של פרסומת מושפעת מהמדיום שנושא אותה ומרמת הביטחון והאמונה שיש לצרכנים במדיום המפרסם.

המחקר מצא ש85% מהצרכנים מודעים לפרסומת אם היא משודרת בטלוויזיה, אתרי תוכן גולשים זכו במודעות של 28% מהצרכנים. פרסומת בטלוויזיה מקנה יותר אמון ובטחון מפרסומת באתר UGC.
כאשר מנתחים את הנתונים הדמוגרפיים של המחקר ובוחנים את קבוצת גילאי 18-34, מגלים שלהם נח הרבה יותר עם פרסום באתרי UGC, כאשר 41% מהם מוכנים לקבל מודעות פרסום באתרים אלו. לעומת זאת, פחות מ30% של הנשאלים בגילאי 35-54 אמרו שנח להם לקבל ולספוג מודעות כאלו.

רמת הקבלה והבטחון לפרסומות משתנה גם בהתאם לסוג המוצר המפורסם.
הפרסומות המצליחות יותר באתרי UGC בקרב קהלי 18-34 אלה מוצרי כיף כגון ביגוד, מזון, אלקטרוניקה.
הפרסומות בעלי הצלחה טובה באתרים, אולם פחות ממוצרי כיף, אלה פרסומות למוצרים יקרים יותר כגון תיירות, טלקום ורכב.
פרסומות בעלי הצלחה נמוכה יותר באתרים אלה, הם למוצרים שדורשים רמת בטחון ואמינות גבוהים מאד כגון מוצרים פיננסיים ותרופות.

מסקנות:
למפרסמים ברשת יש דרכים ליצור קשר עם גולשים באתרי UGC, אולם עליהם להיות סלקטיביים לגבי המותג והמוצר אותו הם מפרסמים ולכוונו לקהל היעד באתרים אלו. רמת הקבלה והמוכנות של קהל צעיר לקבל פרסומות באתרים אלה יכולה לרמוז לעתיד ורוד יותר של פרסום יעיל יותר באתרי אינטרנט.

הפוסט האחרון בסדרת הגורמים המשפיעים על גוגל יביא את 5 הגורמים המשפיעים על המיקום באופן שלילי, על פי הסקר של אתר SEOmoz.

מקום 5 - שימוש יתר בביטויי מפתח:

לאתרים רבים יש נטייה לשים בתחתית העמודים או במקומות נסתרים רשימות מכולת של ביטויי מפתח שחוזרים על עצמם. גוגל מזהה את זה ורואה את זה כניסיון של ספאם וכשיטת קידום לא אתית. לא משנה אם הטקסט הוא בצבע הרקע והגולש אינו רואה אותו - גוגל מזהה את הנסיונות האלה. במקרה הטוב הוא מתעלם מהם ובמקרה הרע (הנפוץ יותר) מעניש עליהם בדרוג. על ביטויי המפתח להופיע בתדירות של כ3-5% מכלל התוכן בעמוד, במיקומים אסטרטגיים לאורך כל העמוד, לפעמים אפשר קצת יותר. תמיד צריך לשים לב להיזהר מאופטימיזציית יתר - אופטימיזציה מושלמת מידי גם יכולה לפגוע באתר.

מקום 4 - תגיות כותרת/תגיות מטה זהות על פני עמודי אתר רבים:

במקום הראשון בסדרת הגורמים המשפיעים על המיקום בגוגל דיברנו על תגיות הכותרת. צריך לשים לב לטקסט ששמים בתגיות הכותרת ובתגיות האחרות (תיאור, ביטויי מפתח) ולוודא שלכל עמוד יהיו תגיות ייחודיות משלו. תגיות מטה זהות לעמודים רבים ייצרו בעיני גוגל רושם של עמודים כפולים מה שיגרום לניפוי של עמודי אתר מאונדקסים. בפוסט הראשון לגבי בדיקת סטטוס אתר הסברתי איך אפשר לבדוק אם גוגל רואה עמודים כפולים באתר. אתר עם מעט תוכן ייחודי כמובן ימוקם נמוך בתוצאות החיפוש.

מקום 3 - קישורים יוצאים לאתרים בעלי איכות נמוכה/אתרי ספאם:

נקודה חשובה מאד לגבי קישורים היוצאים מהאתר היא שלא יובילו לאתרי ספאם, חוות קישורים, אתרי הימורים, אתרי סקס ולכל אתר אחר שיכול להיחשב לאתר בעל איכות נמוכה. ברגע שקישור מהאתר יוביל לאתר בעל איכות נמוכה - גוגל יסיק שהאתר המקשר הוא גם בעל איכות נמוכה. באופן אישי יצא לי להיתקל באתרים שנעלמו מתוצאות החיפוש רק בגלל קישור יוצא אחד, ברגע שהקישור הורד מהאתר הם חזרו למיקומם הטבעי בתוצאות.

מקום 2 - תוכן דומה או כפול לתוכן שכבר קיים באינדקס:

במקום 4 דובר על הכפלת תכנים באתר עצמו, סעיף זה מדבר על הכפלת תכנים של אתרים אחרים. אחד מקיצורי הדרך הנפוצים ברשת היא העתקת תכנים מאתרים אחרים, לעניות טעמי אין עם זה בעיה כל עוד זה בהסכמת בעל התוכן המקורי ויש קרדיט שמפנה למקור. מנועי החיפוש עובדים לפי זמן האינדוקס. ברגע שיש שני עמודים מאתרים שונים בעלי תוכן זהה או כפול, העמוד שאונדקס ראשון יהיה גבוה בתוצאות החיפוש, כל עמוד בעל תוכן זהה או כפול שאונדקס לאחר מכן - יידחק לתחתית תוצאות החיפוש. התוכן הכפול לא יפגע בדרוג הכללי של האתר אלא אם כן חלק ניכר מהאתר או האתר כולו בנויים על תכנים כפולים.

מקום 1 - שרת האתר אינו זמין לעכביש מנועי החיפוש:

הגורם המשפיע ביותר באופן שלילי על מיקום האתר אינו תלוי באתר עצמו - אלא בשרת עליו מאוחסן האתר. ברגע שהשרת לא זמין - בין אם לעכביש של מנוע החיפוש ובין אם לגולש עצמו, אין למנוע החיפוש מה לאנדקס בכלל. כשאין מה לסרוק - אין מה לאנדקס. אין בעיה עם חוסר זמינות של כמה דקות פה ושם - אבל ברגע שהשרת אינו זמין ליותר מ48 שעות דרוג האתר נופל באופן משמעותי. זמינות השרת זהו פרט חשוב מאד שיש לבדוק מול חברת האחסון (ובעזרת לקוחות אחרים שלה) בזמן רכישת שטח אחסון.
יש גורמים נוספים שיכולים להפוך אתר ללא זמין לסריקה - תגית מטה NoIndex שמורה לעכביש מנוע החיפוש לא לאנדקס את העמוד, תגית מטה NoFollow המורה לעכביש לא לעקוב אחרי קישורים יוצאים מהעמוד, וקובץ robots.txt המפרט את הגבלות האינדוקס השונות של האתר. לפעמים אלמנטים אלה נמצאים באתר במקרה (שאריות משלבי הניסיון של האתר ועוד סיבות שונות ומשונות), ולפעמים באופן מכוון - כאשר אנחנו באמת רוצים למנוע מהעכביש לסרוק חלקים מהאתר. ברגע שהעכביש לא מאנדקס עמודים מהאתר יש לבדוק המצאות של אלמנטים אלה. ראוי לציין כי אלמנטים אלה מגבילים את מנוע החיפוש באינדוקס עמודי האתר - אולם אינם פוגעים בדרוג הכולל של האתר (אלא אם כן הם מורים לעכביש לא לאנדקס את האתר כלל ).

סיכום:

אז אלה היו הגורמים המשפיעים על המיקום בגוגל. ישנם עוד גורמים רבים אחרים המשפיעים על קידום בגוגל, שייצא לי להזכיר פה ושם, אבל אלה היו הגורמים העיקריים - החיוביים והשליליים המשפיעים על מיקום האתר בעמוד תוצאות החיפוש. אני מקווה שהסדרה עזרה ותעזור להבין בעיקר את אופן המחשבה של גוגל ותאפשר לכל בעל אתר לבצע את ההתאמות הבסיסיות למנועי החיפוש. לבסוף אני רוצה להודות לאנשי אתר SEOmoz על המחקר המעולה שעשו ועל העובדה שאישרו לי להביא חלקים מהמחקר כמו גם להוסיף פרשנות אישית שלי.

ניתן להגיב ולדון על סדרת הפוסטים הזאת בפורום קידום אתרים ושיווק.

לפני שנגיע לגורם הכי חשוב המשפיע על מיקום האתר בגוגל על פי הסקר של אתר SEOmoz. רציתי לציין שהפוסט הבא בסדרה ידון על חמשת הגורמים המשפיעים על המיקום בגוגל באופן שלילי. כמו שחשוב לדעת מה לעשות - חשוב גם לדעת מה לא לעשות.

ועכשיו…

מקום 1 - שימוש בביטויי מפתח בתגית title (כותרת העמוד).

ציון ממוצע - 4.9 (חשיבות יוצאת דופן)
סטיית תקן - 0.4 (קונצנזוס גבוה)

שיבוץ ביטויי המפתח חשוב לכל אורך העמוד, בתוכן הטקסטואלי, בתור תגיות alt של תמונות, ובמיקומים אסטרטגיים נוספים. אבל המקום שהכי חשוב לשבץ בו את ביטוי המפתח אותו אנו מקדמים הוא בתגית הכותרת של העמוד. כותרת העמוד היא בעצם הפס הכחול המופיע בראש הדפדפן ותגית הכותרת קובעת מהו הטקסט שיופיע שם. כותרת זו היא גם הכותרת שתופיע ככותרת תוצאות החיפוש לעמוד הזה - לכן חשוב מאד שתכיל את ביטוי המפתח אותו אנו מקדמים.

שימו לב שכאשר מבצעים חיפוש לביטוי מסויים הוא תמיד יהיה מודגש בתוצאות החיפוש, ברגע שגולש רואה את הביטוי שחיפש מודגש בכותרת האתר - הסבירות שיקליק על התוצאה ויכנס לאתר גבוהה מאד. תגיד title טובה מגבירה את יחס ההקלקה של העמוד.

תגית title טובה יכולה לשדרג מיקום של אתר באופן משמעותי כמו גם תגית title גרועה שיכולה להרוס מיקום של אתר באופן משמעותי. אם יש לכם מגבלת זמן לקידום האתר ואתם יכולים לעשות פעולת קידום אחת אז מומלץ להשקיע את זמנכם בתגיות הכותרת של האתר.

אם אתם לפני בניית אתר וממשק הניהול אינו מאפשר לכם לבצע שינויים בתגית זו - יש לשקול החלפת ממשק ניהול. תגיות כותרת זהות לעמודי אתר רבים יוצרת אפקט של תוכן כפול בעיני מנועי החיפוש.

כמובן שמומלץ להיזהר מדילול של הביטוי המקודם. לדוגמא: תגית כותרת בסגנון “בניית אתרים | אכסון אתרים | אחסון אתרים | ועוד..” היא רעה מאד ומדללת את כל הביטויים בכותרת. מומלץ להשתמש בביטוי אחד לכותרת. אם ברצונכם לקדם ביטוי נוסף אז לפתוח עמוד במיוחד עבורו, ולא סתם להוסיף אותו לכותרת. פה יש מאמר נוסף על בניית תגיות כותרת.

רוב האתרים שאני נתקל בהם ברחבי הרשת בנויים מכותרת גנרית שחוזרת על עצמה או מכותרת המכילה רשימת מכולת של ביטויי מפתח. יצא לי לראות מעט מאד אתרים שהציבו בכותרות העמודים את ביטוי המפתח המקודם בעמוד.

תמיד עולה השאלה - איזה ביטוי כדאי לי לשים בכותרת? את התשובה לזה אפשר לדעת באמצעות מחקר ביטויי מפתח הבודק את נפח החיפוש של מילים וביטויים, יחסית לתחרות, בשקלול פרמטרים נוספים כגון חשיבות הביטוי לבעל האתר ועוד.

אז זה היה דרוג עשרת הגורמים המשפיעים ביותר על המיקום בגוגל. כמובן שיש עוד עשרות גורמים נוספים. בפוסט הבא בסדרה אביא את חמשת הגורמים המשפיעים על המיקום באופן שלילי.

ניתן להגיב ולדון על סדרת הפוסטים הזאת בפורום קידום אתרים ושיווק.

אני מתנצל מראש על הבלבול הקטן - אבל החלפתי בין המקום השני והשלישי בטעות. בכל מקרה שניהם גורמים חשובים במיוחד המשפיעים על המיקום בגוגל.
אז עכשיו למקום השני (שהוא בעצם השלישי) בסדרת הגורמים המשפיעים על המיקום בגוגל על פי הסקר של אתר SEOmoz.

מקום 2 - פופלאריות קישורים גלובלית של האתר

ציון ממוצע - 4.4 (חשיבות יוצאת דופן)
סטיית תקן - 0.9 (הסכמה ממוצעת)

חלק ניכר מהגורמים השונים המשפיעים על המיקום אלה מאפיינים שונים של הקישורים המובילים לאתר. דיברנו על טקסט העוגן שמכילים הקישורים, על פופולאריות הקישורים בקרב הקהילה הנושאית של האתר, על הפופולאריות של האתר המקשר אלינו ועל תדירות יצירת הקישורים הנכנסים לאתר. כל אלה מובילים אותנו לעובדה שבעצם פופולאריות הקישורים שנכנסים לאתר היא מהגורמים החשובים ביותר המשפיעים על המיקום התוצאות החיפוש.

מנועי החיפוש רואים כל קישור נכנס כמעין הצבעה עבור האתר. גורמים המעלים את חשיבות הקישור הנכנס יכולים להיות: קישורים מאתר נושא קשור, קישור מעמוד עם PR גבוה, קישור מעמוד המכיל מעט קישורים יוצאים. גורמים היכולים להוריד את חשיבות הקישור: קישורים מחוות קישורים או מעמודים המכילים עשרות קישורים יוצאים, קישורים קנויים, ועוד. אף קישור נכנס לא יזיק לדרוג האתר (בניגוד לקישורים יוצאים מהאתר שיכולים להזיק), אבל יש קישורים רבים שכמות הזמן והאנרגיה המושקעים ביצירת הקישור אינם שווים את התועלת שנובעת ממנו.

מעבר לדירוג, גוגל משתמש בקישורים הנכנסים כדי להגיע לאתר. בדרך כלל אין צורך לרשום את האתר בגוגל, מספיק לייצר קישורים שיובילו לאתר וכך העכביש של מנוע החיפוש יגיע אלינו לאתר. ככל שיש יותר קישורים איכותיים לאתר - גוגל יסרוק את האתר בתדירות גבוהה יותר. כמובן שקישורים נכנסים איכותיים טובים לאתר לא רק מבחינת מנועי החיפוש אלא עוזרים ליצור תנועה איכותית לאתר.

כמו שראינו בפוסטים הקודמים בסדרה שדנו בקישורים נכנסים יש גורמים רבים המשפיעים על מאפייני הקישורים ויש לקחת אותם בחשבון ביצירת קישוריות נכנסת לאתר.
הפוסט הבא, לפני שאפרט לגבי המקום הראשון ברשימת הגורמים המשפיעים על גוגל יהיה החלק המשך לפוסט של בדיקת סטטוס האתר ובו אסביר בדיוק איך בודקים את הקישורים המובילים לאתר שלנו, ואיך יודעים כמה מהם נלקחים בחשבון על ידי מנועי החיפוש.

ניתן להגיב ולדון על סדרת הפוסטים הזאת בפורום קידום אתרים ושיווק.

הגענו לשלושת הגדולים בסדרת הגורמים המשפיעים על המיקום בגוגל על פי הסקר של אתר SEOmoz.

מקום 3 - טקסט עוגן של קישורים נכנסים:

ציון ממוצע: 4.4 (חשיבות יוצאת דופן)
סטיית תקן: 0.8 (קונצנזוס גבוה)

בפוסט על המקום הרביעי הזכרתי קצת את טקסט העוגן בהקשר של הקישורים הפנימיים באתר. הטקסט הנלווה לקישורים חשוב מאד גם בקישורים המפנים לאתר.
על מנת שגוגל יקשר את האתר עם מילת מפתח או עם ביטוי מסויים, על המילה/ביטוי להופיע בטקסט של הקישור עצמו. קישור לא יעיל ברמת מנועי החיפוש זה קישור שהטקסט הוא בעצם הURL עצמו.

הופעת ביטויי מפתח בטקסט הקישור עוזרת לתנועה גם ברמת הגלישה - הטקסט יוביל לאתר גולשים רלוונטיים שמעונינים בביטויי המפתח שלנו.

ידוע שאתר יכול להיות מדורג במיקום גבוה בגוגל עבור ביטוי מסויים גם כשהביטוי אינו מופיע כלל בתוכן האתר. דרוג כזה אפשרי בעיקר בזכות הופעת הביטויים בטקסט הקישור המוביל לאתר. יש מומחים הטוענים שגם הטקסט מסביב לקישור משמעותי וחשוב.

למרות שהופעת ביטויי מפתח בטקסט הקישור המוביל לאתר הוא גורם חשוב, מומלץ מאד לגוון בניסוחים ובטקסטים המובילים לאתר. ברגע שגוגל יראה שכל הקישורים המובילים לאתר מכילים אותו ביטוי הוא יראה בזה נסיון של ספאם.

סיפור אינטרנט ידוע הוא סיפור miserable failure . מתנגדי בוש רבים הזינו את הביטוי miserable failure בקישורים שהובילו לעמוד הרשמי של בוש באתר הבית הלבן, כעבור מספר חודשים כאשר גולשים ביצעו חיפוש באמצעות הביטוי miserable failure העמוד במקום הראשון היה העמוד הרשמי של בוש. המילים miserable failure לא הופיעו כלל בעמוד עצמו, אבל חלק ניכר מהקישורים שהובילו לעמוד זה הכילו את הביטוי (בארץ נעשה בהצלחה נסיון דומה עם הביטוי “כשלון חרוץ” והאתר הרשמי של אולמרט). תופעה זו נקראת google bomb ובעדכון הנוסחה האחרון של גוגל הם טענו שביצעו שינויים שיפחיתו תופעות כאלה.

את הטקסט המקשר לאתר ניתן לראות באמצעות כלי ניהול האתרים של גוגל לאחר רישום מפת האתר.

ניתן להגיב ולדון על סדרת הפוסטים הזאת בפורום קידום אתרים ושיווק.

לקראת הסופ”ש מקום רביעי ברשימת הגורמים המשפיעים על המיקום בגוגל על פי הסקר של SEOmoz.

מקום 4 - מבנה הקישורים הפנימי באתר:

ציון ממוצע: 4.1 (חשיבות יוצאת דופן)
סטיית תקן: 0.9 (קונצנזוס גבוה)

הכוונה היא למספר הקישורים הפנימיים המובילים לעמוד מטרה מסוים ולאיכותם. חלק ניכר מהאתרים שאני נתקל בהם ברשת סובלים מבעיות במבנה הקישורים הפנימי. בדרך כלל ניתן לאבחן בעיות במבנה הקישורים הפנימי באמצעות נתוני הPR של האתר.
כאשר לעמוד הבית של אתר מסויים יש PR2-3 רוב הסיכויים שיש בעיה במבנה הקישורים הפנימי באתר, כאשר מתקנים את מבנה הקישורים באתר כזה הPR יכול לעלות. כאשר לעמוד הבית יש PR מעל 2-3 ולעמודים הפנימיים אין PR, בדרך כלל המשמעות היא שהPR שיש לאתר אינו מנותב באופן נכון בתוך האתר עצמו.

מבנה הקישורים הפנימי הוא אחד מהגורמים באמצעותו גוגל קובע את איכות האתר. מבנה קישורים נכון הוא בניית עץ קטגוריות שכל עמוד באתר הוא במרחק 2-3 הקלקות מעמוד הבית. עמוד בית - קטגוריה ראשית - קטגוריה משנית - דף מוצר. בכל עמוד רצוי שיהיה תפריט שמקשר לקטגוריות הראשיות. ברגע שיש לנו עמודים באתר שאנו רוצים להעניק להם חשיבות גבוהה יותר נוסיף קישור נוסף לעמוד מעמוד הבית (בדרך כלל בתחתית העמוד יש מערכת ניווט משנית לאתר).

גורם חשוב מאד ביצירת הקישורים הפנימיים (ועל זה אפרט באמצעות הגורם שנמצא במקום השלישי על פי הסקר), הוא הטקסט שמכיל הקישור המוביל לעמוד. על הטקסט להכיל את ביטויי המפתח שאנו מנסים לקדם עבור העמוד המקושר. לדוגמא: כאשר יש מוצר באתר נניח גרביים, והטקסט של הקישור המוביל לעמוד המוצר הוא “למידע נוסף לחץ פה”, זה לא עוזר לנו בקידום המילה גרביים עבור עמוד המטרה. יש לשנות את הטקסט למשהו בסגנון “למידע נוסף על גרביים לחץ פה” כאשר הקישור הוא מהמילה גרביים בלבד.

על מנת לעזור למנוע חיפוש לסרוק את האתר כמו שצריך רצוי שנוסיף לו קישור למפת אתר לפחות מהעמוד הראשי כמו גם לרשום את מפת האתר בשירותי ניהול האתר של גוגל (על מפות אתר וכלי ניהול האתרים של גוגל אפרט בפוסט נפרד).

בבלוג של Aaron Wall אחד ממומחי קידום האתרים בעולם יש מאמר לגבי ארכיטקטורת אתר פנימית ו”רעש” של עמודים פנימיים. מומלץ לקרוא.

ניתן להגיב ולדון על סדרת הפוסטים הזאת בפורום קידום אתרים ושיווק.

הגענו לאמצע הדרך בדרוג הגורמים המשפיעים על המיקום בגוגל על פי הסקר של אתר SEOmoz.

מקום 5 - גיל האתר:

ציון ממוצע: 4 (חשיבות יוצאת דופן)
סטיית תקן: 1.1 (הסכמה ממוצעת)

כאשר מדברים על גיל האתר, הכוונה אינה לתאריך בו נקנה הדומיין, אלא יותר לזמן שבו אונדקס האתר לראשונה. ככל שהאתר יותר ותיק באינדקס איכותו עולה בעיני מנועי החיפוש. גיל האתר בעיני גוגל וזמן האינדוקס שלו יכולים להתאפס אם הדומיין משנה בעלים. אתר חדש יכול לפרוח אם הוא מקושר לאתר ותיק שהצליח לצבור מוניטין של אתר איכותי.

אתרים חדשים נכנסים לתחום (המשוער) שנקרא “ארגז החול של גוגל”. המשמעות היא שבשבועיים הראשונים האתר החדש בולט בתוצאות החיפוש אולם מהר מאד הוא נדחק לסוף התוצאות לתקופה של כחצי שנה. המונח של ארגז החול הוא תאורטי, ויש הוכחות של אתרים חדשים שלא עברו את התהליך הזה. אם האתר החדש הוא עשיר בתוכן איכותי ומתחיל ליצור קישורים נכנסים בתדירות הגיונית (לא גבוהה מידי) ומאתרים איכותיים, יש סיכוי שתהליך ארגז החול לא יחול עליו.

ותק האתר משמעותי בשנותיו הראשונות של האתר אולם ככל שהזמן עובר הוא הופך לפחות משמעותי. אתר בן 10 שנים הוא בעל מוניטין דומה לאתר זהה בן 5 שנים.

כמובן שלא מספיק לצבור וותק. אם אתר אינו מתעדכן בתדירות סבירה הוא יתחיל לרדת בדרוגו בתוצאות החיפוש.

ניתן להגיב ולדון על סדרת הפוסטים הזאת בפורום קידום אתרים ושיווק.

על פי הסקר באתר SEOmoz, סדרת פוסטים המדרגת את הגורמים המשפיעים על גוגל.

מקום 7 - פופולריות קישורים בקהילה הנושאית:

ציון ממוצע: 3.9 (חשיבות גבוהה)
סטיית תקן: 1.1 (הסכמה ממוצעת)

נראה לי שגורם זה פחות רלוונטי כרגע לאתרים בעברית, אבל הוא הולך והופך ליותר רלוונטי כל זמן שגוגל ממשיך ללמוד עברית. הכוונה היא לפופולריות קישורים המובילים לאתר בקרב אתרים הקשורים לאותם נושאים. הרעיון הוא להשיג קישורים מאתרים הממוקמים גבוה עבור הביטויים שאנו מקדמים, משימה כזאת היא אתגר לא קטן. לא פשוט להשיג קישור ממתחרה שלכם. ההשפעה על המיקום תהיה גדולה יותר אם הקישור הוא מאתר הנחשב לסמכותי בנושא על ידי גוגל. ויקיפדיה הייתה אתר כזה עד שחסמה את הקישורים היוצאים בגלל בעיות ספאם.

דרך טובה להשיג קישורים מקהילה נושאים היא באמצעות אתרים קהילתיים כמו דלישס, טכנוקרטי, digg ועוד אתרים שמעודדים הצבעות ומעורבות גולשים בדרוג איכות התוכן. הקישורים מאתרי נושא הולכים ותופסים חשיבות לא רק בעיני גוגל אלא גם בעיני מנועי חיפוש נוספים שהולכים ומקנים חשיבות גדולה יותר לקישורים אלה.

מעבר לעזרה במיקומים בתוצאות החיפוש, קישורים אלה מזרימים לאתר תנועה איכותית מאתרי נושא קשורים, לכן הם טובים מאד בלי קשר למיקום בגוגל.

מקום 6 - קשר נושאי בין העמודים המקשרים לבין האתר:

המקום השישי מאד דומה למקום השביעי ואפילו מדורג עם אותו ציון ואותה סטיית תקן. אם המקום השביעי דיבר על פופולאריות הקישורים הנכנסים בקרב קהילת האתרים שעוסקים באותו נושא, המקום השישי מתייחס לקשר הנושאי בין העמוד המקשר לבין האתר שמשפר את איכות הקישור.

כמובן שקישור מעמוד שעוסק בתכנים דומים לאתר הוא הרבה יותר רלוונטי ואיכותי, לכן מנועי החיפוש מייחסים לקישור כזה משקל רב יותר מאשר קישורים מאתרים שאינם קשורים בצורה זו או אחרת לנושא האתר.

ניתן להגיב ולדון על סדרת הפוסטים הזאת בפורום קידום אתרים ושיווק.

מתקדמים באיטיות לכיוון הצמרת בדרוג הגורמים המשפיעים על הקידום בגוגל על פי הסקר של אתר SEOmoz.

מקום 8 - שימוש בביטויי המפתח בטקסט גוף האתר:

ציון ממוצע: 3.7 (חשיבות גבוהה)
סטיית תקן: 1 (הסכמה ממוצעת)

על מנת לעלות בתוצאות חיפוש של ביטויי חיפוש מסוימים, המילים חייבות להשתלב בטקסט המופיע בגוף העמוד (ניתן להופיע בתוצאות החיפוש גם כאשר המילים אינן מופיעות בגוף העמוד אולם אז יש צורך להכליל אותן בטקסט המקשר לאתר). אין להציף את העמוד במילים ובביטויים - זה נחשב לדחיסת מילות מפתח ומנועי החיפוש מענישים על זה בדרוג ואפילו מחרימים אתר על שימוש בשיטה כזו.

על המילים והביטויים להופיע בהקשר הגיוני בעמוד ובתדירות של כ-3-7% מכלל הטקסט בעמוד (בדרך כלל רצוי 5%). מומלץ להכליל מילים שהתגלו כיעילות ואפקטיביות אחרי מחקר מילות מפתח. אין טעם להכניס מילים רק לשם ההופעה במנוע החיפוש - יש לוודא שהמילה/ביטוי רלוונטיים וממוקדים. תמיד מומלץ להתמקד בביטוי לכל עמוד, לעתים מספר עמודים לביטוי תחרותי במיוחד. אם יש ביטויים קשורים ניתן לנסות לקדמם באותו עמוד. עוד על מחקר מילות מפתח לפני אופטימיזצית אתר למנועי חיפוש.

הרלוונטיות של הטקסט באתר משפיעה מן הסתם על הזמן בו הגולשים מבלים באתר ובדרך עקיפה זה גם משפר את הדירוג בתוצאות החיפוש. ככל שהגולשים שהגיעו דרך מנועי החיפוש מבלים יותר זמן באתר - הוא נחשב לרלוונטי יותר בעיני מנוע החיפוש.

השימוש בביטויי המפתח בהקשר רלוונטי מסייעת להופיע בתוצאות החיפוש עבור “ביטויים ארוכי זנב” (Long tail keywords), ביטויים המכילים את ביטויי המפתח אבל גם מילים נוספות. לדוגמא: ביטוי המפתח “קידום אתרים” לעומת הביטויים “קידום אתרים במנועי חיפוש”, “קידום אתרים ושיווק באינטרנט”. אמנם אלה ביטויים עם נפח חיפוש נמוך יותר אבל באופן תאורטי אמורים להביא לאתר גולשים איכותיים וממוקדים יותר.

ניתן להגיב ולדון על סדרת הפוסטים הזאת בפורום קידום אתרים ושיווק.