בלוג קידום אתרים

זה כבר מזמן לא סוד שבגוגל משקיעים מאמצים על מנת להתאים את תוצאות החיפוש לכל גולש וגולש באופן ספציפי, עידן תוצאות החיפוש האוניבסאליות הגיע בעצם לקיצו לפני מספר שנים כאשר בגוגל החלו להשתמש במידע שהשאירו הגולשים במערכת על מנת שמנוע החיפוש יוכל ליצר תוצאות חיפוש בעלות גוון יותר פרסונאלי, לנוכח השינוי שאילתות החיפוש, הקלקות ודפים אשר נשמרים על ידי הגולש בתקיית המועדפים החלו לקבל משקל גובר בחישוב הדירוג של תוצאות החיפוש ולכן במקרים רבים הדירוגים בדף התוצאות הראשון אינם זהים כיום בין גולש אחד למשנהו.

כיצד מותאמות התוצאות האישיות
עבור מי שאינו יודע כיצד עובדת ההתאמה של  ‘חליפת’ תוצאות אישיות לכל גולש וגולש, אתאר זאת בקצרה.
בגדול, ההתאמה האישית מושפעת כפי שהזכרתי קודם משאילתות החיפוש שהזין הגולש למנוע החיפוש, מהקלקותיו על תוצאות החיפוש ומלינקים בתקיית המועדפים שלו, על פי פעילויות אילו גוגל לומד את העדפות הגולש ויכול להסיק לגבי תוצאות חיפוש רלוונטיות יותר עבור אותו משתמש ספציפי.
לדוגמא: אם גולש מסוים מקליק באופן עקבי על תוצאות חיפוש מ E bay גוגל יבין שיש לו העדפה לאותו אתר ולכן יקדם בתוצאות החיפוש שמוצגות לגולש את E bay  עבור ביטויים רלוונטיים כמו online shopping או bedding, אך לא עבור ביטויים שאינם רלוונטיים כמו ‘חדשות’ או ‘השירות המטאורולוגי’.

התצורה החדשה של תוצאות חיפוש פרסונאליות
לאחרונה נוסף נדבך נוסף לתהליך פרסונליזציית תוצאות החיפוש או כפי שניקרא העמוד שמציג את פעילות הגולש באתר: ‘הסטוריית אינטרנט’.


גוגל החלו להציג תוצאות פרסונליות גם עבור גולשים שלא התחברו למערכת, כלומר משתמשים ללא חשבון משתמש בגוגל או כאלה שלא הזינו את שם המשתמש וסיסמתם, ולכן כשמדברים כיום על תוצאות חיפוש אישיות או ‘ הסטוריית אינטרנט ‘ יש להתייחס כאמור לשני מצבים ולהפריד בין שני סוגי המשתמשים.

משתמשים המחוברים למערכת
עבור משתמשים אלו גוגל מתעד את כל הפעילות שהם מבצעים באתר, ללא קשר לכתובת ה IP ממנה הם גולשים או הדפדפן. למשתמשים מחוברים יש יכולת לצפות ולנהל את המידע שנאסף לגביהם באמצעות הממשק שמופיע בעמוד ‘ הסטוריית אינטרנט ‘ , הם יכולים להשהות את איסוף המידע לגביהם ואו למחוק רשומות שמופיעות בעמוד.

משתמש שאינו רשום או מחובר למערכת
כפי שציינתי קודם, כעת גם לסוג זה של משתמשים מותאמות תוצאות פרסונאליות ובדומה לגולשים המחוברים לגוגל גם למשתמשים אלו עומדת האופציה להשהות את איסוף המידע על ידי כניסה לעמוד ‘הסטוריית אינטרנט ‘ ולחיצה על “השבתת ההתאמות האישיות לשאילתות החיפוש”, במצב שכזה גוגל אינו מציג תוצאות חיפוש פרסונאליות עבור אותו גולש אך ממשיך לתעד את פעילותו.

במידה והגולש אינו משנה את הגדרות ברירת המחדל  תיעוד ‘הסטוריית האינטרנט ‘ מתבצע על ידי זיהוי של Cookie בדפדפן הספציפי בו השתמש הגולש, מכיוון שגוגל אינו יודע לזהות במקרה הזה את הגולש אלא מזהה את הדפדפן שבו השתמש, מעלה באופן פראדוקסאלי אנונימיות הגולש את החשש לפגיעה בצנעת הפרט על ידי משתמשים אחרים בדפדפן אשר יוכלו לצפות בשאילתות חיפוש שאינן שלהם, לפיכך גוגל אינו מציג במקרה הזה את הסטוריית החיפוש (דרך ממשק הסטוריית האינטרנט) עבור משתמשים שאינם רשומים והמידע שנאסף נשמר ל 180 יום בלבד.

לפני כשנתיים פרסמתי בבלוג הזה תרגום לסקר שבוצע על ידי חברת SEOmoz אודות הגורמים המשפיעים על מיקום אתר בגוגל.
היום, שנתיים מאחר יותר אני גאה להציג את הגרסה המעודכנת לסקר. במהלך חודש אוגוסט העבירו חברת SEOmoz שאלון בין 72 ממומחי קידום האתרים בעולם. בשאלון הציגו כ-100 פרמטרים אותם ביקשו מהם לדרג על פי מידת ההשפעה, לדעתם, של כל גורם דירוג בתוצאות החיפוש של גוגל. בסוף חודש אוגוסט הם פרסמו את תוצאות הסקר באתר שלהם. לאחר קבלת אישור בלעדי לעיברות הסקר, אתמול עלתה לאוויר גם הגרסה העברית של גורמי הדירוג המשפיעים על מיקום אתר בתוצאות חיפוש של גוגל.
לאחר קריאת נתוני הסקר עולות שתי שאלות מעניינות, הראשונה היא מה השתנה באלגוריתם גוגל מאז הסקר הקודם לפני שנתיים? השאלה השנייה היא מה ישתנה באלגוריתם גוגל בעוד שנתיים?
חשוב לציין שלא מדובר בנתונים רשמיים של גוגל, אלא בהערכות מומחי קידום אתרים על פי ניסיונם במהלך השנים. כמו כן, תוצאות הסקר מתייחסות לגוגל אולם רלוונטיות גם למנועי חיפוש אחרים (בשינויים קלים).
אז מה השתנה באלגוריתם גוגל בשנתיים האחרונות?
כדי להבין מה השתנה באלגוריתם של גוגל בשנתיים האחרונות חשוב להבין שבטווח זמן זה התחוללה מהפיכה קטנה באינטרנט בכל הקשור לשיווק במנועי חיפוש. קידום אתר אורגני ושיווק במנועי חיפוש הפכו מאופציה אפשרית עבור בעל אתר, להכרח שאסור לו לוותר עליו אם ברצונו להביא תנועה טובה ואיכותית לאתרו. מסיבה זו רוב האתרים שנבנו במהלך זמן זה נבנו “מוכני מנועי חיפוש”, מערכות ניהול תוכן נגישות וידידותיות למנועי חיפוש, עושר בטקסט, אופטימיזציה ממוקדת עבור מילות מפתח.
מכיוון שהאופטימיזציה הפנים אתרית (מבנה ותוכן) הפכו להיות נפוצים, ההבדלים האלגוריתמיים בין האתרים היו שוליים. מנועי החיפוש היו צריכים לשנות את מערכת היחסים בין הפרמטרים השונים באלגוריתם על מנת להמשיך ולהביא את התוצאות הרלוונטיות עבור הגולש. לכן גורם דירוג שבסקר הקודם היה החשוב ביותר – נוכחות מילת המפתח בתגית הכותרת (title) של האתר, ירד בחשיבותו ופינה את מקומו לסוג אחר של גורמי דירוג.
מהסקר הנוכחי עולה כי גורמי הדירוג החשובים ביותר הם גורמי הדירוג החוץ אתריים, כלומר הקישורים המובילים לאתר. אולם לא מדובר בקישורים עצמם אלא מדובר בערך, במהימנות ובאמינות שהקישורים הנכנסים מובילים לאתר. אם נתייחס למונחים המקצועיים מדובר פחות בPageRank ויותר בTrustRank. המשמעות עבור תהליך בניית הקישורים במהלך קידום אתר היא שעדיף להתרכז באיכות הקישורים מאשר בכמות הקישורים. קישור איכותי הוא קישור מתוך תוכן של עמוד עם קשר סמנטי לביטוי המקודם.
ומה ישתנה באלגוריתם בעוד שנתיים?
כחלק מהסקר נשאלו מומחי קידום האתרים מה ישתנה באלגוריתם בעוד שנתיים, רוב הערכות היו שערך הקישורים הנכנסים עדיין יהווה מרכיב מהותי, אולם כבר בתקופה האחרונה רואים מגמה חשובה של שני סוגי גורמים חדשים שחשיבותם באלגוריתם גוגל עולה.
סוג הגורם החדש הראשון הוא אזכורים ונוכחות ברשתות חברתיות. הפופולאריות של אתרים כמו פייסבוק, טוויטר ואתרים חברתיים נוספים הולכת ועולה. כמו כן, צצות רשתות חברתיות רבות שהן יותר נישתיות ופונות לקהל גולשים מצומצם יותר המתמחה בנושאים ממוקדים. גוגל סורק את רשתות אלה ועוקב אחרי קישורים ואזכורים של אתרים, שמות ומותגים. כמו כן, בעקבות הפופולאריות של טוויטר, מנסים למצוא דרך נוחה לסוג חיפוש חדש הנקרא: חיפוש זמן אמת. כלומר חיפוש בטוויטים ובהודעות של רשתות חברתיות מהרגע שהן נוצרות. כבר כיום יש אתרים המאפשרים לראות מגמות עדכניות של “שיחות רשת” על פי השיחות וההודעות העדכניות ביותר. פרמטרים אלה יתפסו נפח חשוב יותר באלגוריתם של מנועי החיפוש. התפתחות זו באלגוריתם תאפשר לאתר או עמוד באינטרנט לשפר את מיקומו באופן זמני על פי רעננות ההתייחסות אליו ברשתות חברתיות.
סוג הגורם החדש השני שיעלה בחשיבותו הוא טווח הגורמים שלוקחים בחשבון התנהגות של גולשים באתר. כבר היום גוגל יודע אם גולש הגיע לאתר דרך תוצאת חיפוש ואז חזר לעמוד תוצאות החיפוש. מבחינת גוגל שהייה קצרה באתר וחזרה לעמוד תוצאות החיפוש מצביע על אתר שאינו רלוונטי וכן ישפיע על מיקום האתר באופן שלילי. מכיוון שכיום רוב האתרים ברשת משתמשים בגוגל אנליטיקס, לגוגל יש גישה למידע סטטיסטי רב אודות כל אתר. אמנם באופן רשמי גוגל מצהירים כי אינם משתמשים בנתוני גוגל אנליטיקס לטובת אלגוריתם הדרוג, אין זה אומר שלא יעשו זאת בעתיד. מעבר לגוגל אנליטיקס יש דרכים נוספות לשאוב נתוני גלישה מאתרים. אם התקנתם את google toolbar אצלכם בדפדפן רוב הסיכויים שאתם שולחים לגוגל באופן קבוע מידע אודות הרגלי הגלישה שלכם. מעבר לזה יש מדדים נוספים כמו alexa ו compete.com הגלויים לכל גולש. שימוש בכלי הנקרא Google ad planner, יראה לכם שכבר היום יש לגוגל מידע דמוגרפי רב אודות אתרים רבים. כמובן שיש אלמנטים מטרידים, בעיקר מבחינת החדירה לפרטיות, בשימוש בסוג זה של גורם.
מידי יום צצים עוד ועוד עמודים ברשת שהאופטימיזציה הפנים אתרית שלהם מושלמת, לכן מהנדסי גוגל כל הזמן מחזקים גורמים באלגוריתם שיותר קשה לבצע עבורם מניפולציה מלאכותית.
סיכום
הסקר של SEOmoz אינו מושלם. חסרים בו נתונים רבים הנוגעים לתחום קידום האתרים. מעבר לזה יש גורמי דירוג רבים השנויים במחלוקת. היחידים היודעים בדיוק מה מידת ההשפעה של כל גורם אלה מהנדסי גוגל.
למרות חסרונותיו, הסקר מציג את היחס הנוכחי של מומחי קידום האתרים למידת ההשפעה של גורמי הדירוג. מומלץ לכל מי שמעוניין לשפר את מיקום אתרו בתוצאות החיפוש של גוגל ללמוד את תוצאות הסקר וליישם את הגורמים השונים על אתרו.

תהליך קידום אתרים מורכב משלושה חלקים עיקריים: אופטמיזצית מבנה, אופטימיזצית תוכן ואופטימיזציה חוץ אתרית.
אופטימיזצית התוכן ברורה לכל מקדם כמו גם האופטימיזציה החוץ-אתרית דהינו תהליך בניית הקישורים. אולם אופטימיזצית המבנה זוכה לפעמים להתעלמות.
אופטימיזצית המבנה כוללת עבודת נמלים של התעסקות בקוד ובחלק השחור יותר של האתר, אבל זהו חלק מאד חשוב באלגוריתם של גוגל. חשוב מאד שקוד הHTML של האתר  יעמוד בסטנדרטים של W3C - בדקו את אתרכם בכתובת הבאה, חשוב מאד שקוד הCSS יעמוד בסטנדרטים של W3C - בדקו את אתרכם בכתובת הבאה, חשוב מאד שכל הקישורים באתר יהיו תקפים ותקינים - הפוסט הזה יכוון אתכם לגבי תיקון הקישורים.
גורם מבני נוסף חשוב מאד שנלקח בחשבון באלגוריתם של גוגל הוא מהירות עליית האתר. ככל שהאתר עולה מהר יותר הוא יסרק מהר יותר. לכן חשוב מאד להתייחס לכל הגורמים המשפיעים על מהירות עליית האתר, גורמים חיצוניים ופנימיים כאחד.
גורמים חיצוניים המשפיעים על מהירות עליית האתר
הגורם החיצוני העיקרי המשפיע על מהירות עליית האתר הוא בעצם השרת עצמו. כאשר מאחסנים אתר, חשוב לבחור שרת מהיר, יש לבדוק מהירות עליית אתרים שונים הקיימים על אותו השרת. כמו כן על השרת להיות ממוקם במדינת היעד של קהל היעד שלכם. אם קהל היעד שלכם הוא ישראלי – אחסנו את אתרכם בישראל, אם קהל היעד שלכם הוא אמריקאי – אחסנו את אתרכם בארה”ב.
כמובן שיש גורמים חיצוניים שאינם תלויים בכם ולא תוכלו לשנות אותם כגון רוחב פס ואופן החיבור לרשת, לכן יש להתמקד בגורמים הפנימיים המשפיעים על מהירות עליית האתר.
גורמים פנימיים המשפיעים על מהירות עליית האתר
יש גורמים פנימיים רבים המשפיעים על מהירות עליית האתר, גם גוגל וגם יאהו הוציאו כלים שיאפשרו לכם לבדוק איך אתרכם עומד מבחינת מהירות ומה יש לתקן, את הכלים האלה אציג בהמשך.
הגורמים הפנימיים העיקריים שמשפיעים על מהירות עליית אתרכם הם:
דחיסת קבצים בgzip – אתר אינטרנט הוא בעצם אסופה של קבצים היורדים למחשב האישי שלכם. הרבה יותר מהיר להוריד למחשב שלכם קובץ שהוא מכווץ שיפתח (באופן אוטומטי) על ידי הדפדפן, מאשר להוריד קובץ שאינו מכווץ בgzip . מומלץ לכווץ את רוב קבצי האתר בgzip. חשוב לציין שלא מומלץ לכווץ קבצים שגודלם קטן מ150 בייטים, מכיוון שכיווץ קובץ בגודל כזה בעצם יגדיל את נפחו. כמו כן אין להשתמש בgzip על קבצי מדיה כגון תמונות, וידאו וקבצי PDF, מכיוון שהם כבר דחוסים, או לפחות אמורים להיות.
הסרת קוד CSS שאינו בשימוש – כאשר אתר עולה הוא קורא לכל קבצי הCSS  המקושרים אליו גם אם הוא לא עושה שימוש בכל הקבצים במלואם. בקבצי CSS רבים יש קוד מיותר שאינו בשימוש. כמו כן באתרים רבים יש קריאות כפולות לקבצי CSS. מומלץ שלכל עמוד באתר יהיה קובץ CSS המכיל את ההגדרות עבור אותו עמוד באופן ממוקד, למרות שלא תמיד זה ריאלי (בדרך כלל כאשר משתמשים במערכות ניהול תכנים).
צמצום קוד מנופח – בין אם זה קוד ג’אווהסקריפט, קוד HTML, או קוד אחר,  חשוב לבצע בו אופטימיזציה ולצמצם אותו למינימום, להסיר תווים מיותרים (אפילו רווחים מיותרים), יש כלים ברשת שיצמצמו לכם את קוד הג’אווהסקריפט באופן אוטומטי - כלי ראשון, כלי שני.

אופטימיזציה של תמונות – עקב אכילס של אתרים רבים הוא תמונות וקבצי מדיה שאינם מכווצים למינימום. בעלי אתר רבים מעבירים תמונות וקבצי BMP היישר מהמצלמה הדיגיטלית שלהם, קבצים בגודל 1-2 מגהבייט שניתן בקלות להמיר לקבצי jpg  הקטנים מ50 קילובייט. ניתן להשתמש בתוכנה בסגנון gimp  לצמצום גודל התמונות. אל תעלו תמונות גדולות יותר מגודל התצוגה הסופי שלהן באתר. השתמשו בקבצי PNG, GIF, JPG , לעולם על תשתמשו בקבצי BMP, TIFF . ברשת קיימים כלים לכיווץ תמונות. לכיווץ תמונות JPG  ,עוד כלי לכיווץ תמונות JPG. כלי לכיווץ קבצי PNG , עוד כלי לכיווץ PNG.
שימוש בכתובת URL באופן עקבי  - כאשר קוראים לקבצים שונים הנמצאים על השרת, יש להשתמש באותה כתובת URL באופן עקבי. השתמשו באופן עקבי באותה כתובת URL, אל תקראו פעם לכתובת עם WWW ופעם לכתובת ללא WWW.
ישנם גורמים פנימיים נוספים המשפיעים על מהירות עליית האתר אולם אלה הגורמים העיקריים.

כלים לבדיקה ולשיפור מהירות עליית האתר

הן גוגל והן יאהו פיתחו כלים יעילים מאד שמסייעים לעלות על בעיות במהירות עליית האתר ומספקים פתרונות הולמים.
שני הכלים מבוססים על תוסף firebug לדפדפן  ה firefox (תוסף שבכלל מומלץ במיוחד למפתחים) לכן על מנת להשתמש בהם עליכם לעבוד עם דפדפן Firefox , עליו יש להתקין את תוסף הfirebug  .
בנוסף לפיירבאג מומלץ להתקין את תוסף yslow של יאהו ,  ואת תוסף Page Speed של גוגל .
כמו כן לגוגל יש קטגוריה באתר המתייחסת לשיפור מהירות האתרים והאינטרנט עם מאמרים יעילים.

מומלץ מאד להפשיל שרוולים להתקין את התוספים האלו ולהיכנס לעומק התיקונים המבניים באתר שישפרו את חווית הגלישה עבור הגולשים וישפרו את מיצובו מבחינת מנועי החיפוש.

בהמשך לפוסט הקודם שלי, הנה הפרסום הרשמי של מאט קאטס לגבי שימוש בתגית nofollow לניתוב PR באתר.

שבוע שעבר רחשה קהילת קידום האתרים שמועות לגבי שינוי מדיניות גוגל לגבי יחסם לקישורי nofollow ולניתוב PR פנימי בתוך האתר.
לפני שאסביר את השינוי במדיניות אנסה להסביר מה המשמעות של ניתוב PR פנימי באתר עבור קידום אתרים.
PR הוא מדד מ0-10 שגוגל מעניקים לכל עמוד באינטרנט. המדד עולה בצורה דיפרנציאלית, כלומר קל יותר לעלות מ0 ל1 מאשר מ1 ל2 וכן הלאה. הPR הכי גבוה לאתר ישראלי הוא 8. הPR הוא מדד של כמות ואיכות הקישורים המובילים לאתר, עמוד אינטרנט מעביר PR הלאה לעמודים אליהם הוא מקשר.
דוגמא: אם לעמוד מסויים PR 5 ויש ממנו 10 קישורים יוצאים אז כל יעד של הקישורים מאותו עמוד יקבל 10% מה PR של העמוד. אם יש 2 קישורים יוצאים אז כל יעד יקבל 50% מהPR של אותו עמוד.
המשמעות היא שככל שיש יותר קישורים יוצאים מאותו עמוד כל יעד יקבל חלק יחסי קטן יותר של PR.
עד עכשיו, אנשי קידום אתרים השתמשו בתגית nofollow על קישורים היוצאים מעמוד מסויים כדי לנתב את הPR ולחזק עמודים חשובים.
מבחינת גוגל ברגע שיש תגית nofollow אז הוא לא ממשיך לסרוק בהמשך לאותו קישור. לכם אם יש בעמוד 10 קישורים יוצאים אז כל קישור יקבל 10% מהPR, אולם אם נוסיף ל5 קישורים את תגית הnofollow אז 5 קישורים עם תגית Nofollow לא יקבלו PR כלל, 5 קישורים ללא תגית Nofollow יקבלו 20% PR כל אחד.
זאת הייתה דרכם של מקדמי האתרים לחזק עמודים חשובים: לתת תגיות Nofollow לקישורים לעמודים לא חשובים (עמודי הרשמה, עמודי תקנונים, וכו), ואז לנתב יותר PR לעמודים החשובים.

לפני כשבוע בכנס SMX מאט קאטס, שהוא אחראי בגוגל על ניטור ספאם, וכותב בלוג מאד נחשב (מומלץ לקרוא ולעקוב), הצהיר שניתוב PR כבר לא עובד ולא מאפשר לחזק עמודים חשובים.
המשמעות היא שאם יש 10 קישורים יוצאים מעמוד מסויים ול5 קישורים יש תגית Nofollow, אז הקישורים עם תגית הNofollow לא יקבלו PR אבל 5 הקישורים ללא התגית יקבלו 10% מהPR ולא 20% כפי שהיה לפני כן.

אין צורך לרוץ ולהסיר את תגיות הNofollow מהקישורים באתר. גוגל לא מתכוונים להעניש אתרים המשתמשים בתגית זו. אבל כן כדאי להשתמש באסטרטגיות קידום אתרים שונות ומגוונות כדי לקדם עמודים חשובים באתר – עדכון תמידי בתכנים חדשים, עדכניים ומקוריים ויצירת תמהיל קישורים איכותי ומגוון גם לעמוד הראשי של האתר וגם לעמודים הפנימיים החשובים.

כבר זמן רב שגוגל משתפים פעולה עם מקדמי אתרים לא רק ברמת הפרסום בגוגל, אלא גם ברמת קידום אתרים אורגני.

הגישה שלהם היא : if you can’t beat them - join them

כחלק מגישה זו של גוגל פורסם מדריך רשמי של גוגל לקידום אתרים למתחילים. המדריך תורגם למספר שפות ביניהן גם לעברית.

אם יש לכם אתר פרטי שאתם מעוניינים לקדם - מומלץ מאד לעבור על המדריך  ולהבין את גישת גוגל לקידום אתרים. הוא מצויין לאתרים שמעוניינים לקדם את אתרם בזירות לא תחרותיות או בעלות תחרות בינונית.

ברגע שהזירה היא תחרותית - אז כמובן עדיף להשתמש בחברת קידום אתרים מקצועית.

לא פעם המלצתי פה על הבלוג של מאט קאטס מגוגל כאחד ממקורות המידע החשובים ביותר עבור קידום אתרים ועבור האלגוריתם של גוגל.

בשבוע שעבר הוא פרסם מצגת של הרצאה שנשא בכנס וורדקמפ (כנס שנתי של חובבי וורדפרס).

מומלץ מאד לעבור על המצגת (אפשר לדלג על תמונות החתולים), המצגת מתייחסת בעיקר לקידום של בלוגים ואתרים מבוססי וורדפרס.

להלן המצגת:

אלה לא דווקא חדשות קידום אתרים, אבל 2 ידיעות הקשורות לגוגל:

כחלק מקונספירציית ההשתלטות על העולם, גוגל הוסיפו פיצ’ר חדש לשירות gmail המאפשר לייבא בקלות את המיילים מכל שירות מייל אחר ברשת.

בבלוג הרשמי שלהם מסבירים גוגל איך לייבא את המיילים משירותים כמו Yahoo או הוטמייל. מעניין האם זה יוביל לירידה ניכרת בשימוש בשירותי מייל מבוססי רשת שאינם gmail.

הידיעה השנייה קשורה כבר לשדרוג שבוצע בעמודי תוצאות החיפוש (עדיין לא בישראל), גוגל הוסיפו אשרויות סינון נוספות כמו גם את השירות בעל השם המוזר wonderwheel את הפרטים ניתן לקרוא באתר search engine land, נחכה בסבלנות שיגיע לגוגל ישראל.בינתיים אפשר להמר על השם העברי של השירות? אולי גלגל הפלא…או אם נחבר בין המילים גלגלפלא. אשמח לשמוע רעיונות נוספים.

במהלך חודש מרץ ביקרתי בדרום אפריקה.

במהלך הביקור נפגשתי עם מנכ”ל חברת קידום אתרים המובילה בדרום אפריקה, שנקנתה על ידי חברת פרסום בריטית, ומתעסקת בקידום של אתרים דרום אפריקאיים, בריטיים ואוסטרליים.

במהלך הפגישה הוחלפו אסטרטגיות מקצועיות וסוכם על שיתוף פעולה אסטרטגי בין חברת אקטיביטק - קידום אתרים מקצועי לבית חברת shake הדרום אפריקאית.

חשבתי לשתף את קוראי הבלוג בכמה תמונות משמשרדים שכוללים את הנוף של קייפטאון וחדר משחקים בהשראת גוגל.

שיתוף הפעולה אינו חד פעמי והוא מעניק לאקטיביטק יתרונות אסטרטגיים חשובים.

בפוסט הקודם בנושא תוסף sh404SEF עבור אתרי ג’ומלה, הסברתי כיצד מטפלים בתגיות מטא באתר. בפוסט הזה אסביר כיצד מטפלים בעמודי 404 באתר, ומידת החשיבות של טיפולב עמודים אלה עבור תהליך קידום אתרים.

טיפול בכתובות 404 של האתר
בכל אתר כמעט יש גולשים שמגיעים לעמודי 404, הסיבות להגעה לעמודים אלה יכולות לנוח מהקלדה לא נכונה של האתר ועד לקישורים ישנים שעדיין מובילים לאתר.
לרוב מומלץ לטפל במקור של הקישור – כלומר אם יש קישור לא נכון לאתר אז לתקן אותו. אבל לפעמים אין את האפשרות הזאת ומה שצריך לעשות זה לקחת עמודי 404 ולהפנות אותם (הפניית 301 קבועה כמובן) לעמודים מתאימים בתוך האתר.
נשמע מסובך? לא כשיש באתר את sh404SEF.

כאשר ניכנס לפאנל ניהול התוסף (components->sh404SEF) ונלחץ על כפתור view/edit 404 logs נוכל לראות את כל רשימת עמודי 404 באמצעותם הגיעו לאתר שלנו.
מה שצריך לעשות עם הרשימה הזאת, היא לעבור עליה ולנקות אותה.
התוסף מראה לנו כמה פעמים הגיעו לכתובת הזאת, לכן אם הגיעו לכתובת רק פעם אחת אפשר מיד למחוק את הכתובת בלי לבצע הפנייה, אבל אם אנחנו רואים כתובת שהגיעו אליה כבר יותר מ 5-10 פעמים אז חייבים לבצע הפנייה. אני בדרך כלל מתחיל את ההפניות עם הכתובות בעלי מספר הצפיות הגבוה ביותר.
כדי לבצע הפנייה מעתיקים את הכתובת. ואז בView mode בוחרים במקום show 404 log, Show SEF urls

זה יביא לנו את רשימת הכתובות הידידותיות של המערכת. אנחנו בוחרים את הכתובת אליה אנחנו רוצים לבצע את ההפניה ולוחצים עליה, ואז בalias List מכניסים את כתובת ה404 שהעתקנו בצורה הזאת:

ללא קו נטוי בהתחלה וללא שם הדומיין. כאשר תנסו להיכנס לעמוד 404 לאחר ששמרתם את הרשומה, תראו שאוטומטית תגיעו לעמוד החדש. אין לכם מה לדאוג לגבי ההפניה כי ההפניה המתבצעת היא הפניה קבועה בקוד 301 המקובלת על מנועי החיפוש.
חשוב מאד להיכנס פעם בחודש ולסדר את הכתובות הבעייתיות. סידור הכתובות יחזק באופן משמעותי את העמודים הפנימיים של האתר ואת מבנה הקישורים הפנימי באתר.
אפשרות חשובה נוספת שקיימת דרך הconfiguration של התוסף היא עיצוב אישי של עמוד ה404. ברירת המחדל היא הודעה באנגלית. מומלץ להשקיע 5 דקות ולעצב עמוד נחמד עם הודעה בעברית שלא יבריח גולשים מהאתר ויעודד אותם להמשיך לגלוש למרות שהגיעו לעמוד 404.
טיפול נכון בכתובות 404 יעניק לגולשים חווית גלישה תקינה יותר ויציג בפני מנועי החיפוש אתר תקין יותר. על מנת להשלים את זה מומלץ מאד לסרוק את האתר באמצעות תכונת xenu  ולבצע תיקונים בהתאם.