בלוג קידום אתרים

גוגל הכריזה באופן רשמי על השלמת העלאתה לאויר של מערכת האינדוקס “גוגל קפאין” .
השימוש בגוגל קפאין החל כבר בנובמבר 2009 כאשר מערכת האינדוקס הוכנסה לשימוש באחד ממרכזי המידע (data centers ) של גוגל , השבוע ככל הנראה הושלם השידרוג התשתיתי במערך האינדוקס וכרגע קפאין פועל בכל שרתי ומרכזי המידע הקיימים של גוגל.
בפוסט הבא אסקור בקצרה את השיפורים שקפאין מביא לתוצאות החיפוש של גוגל.

עלייה במהירות העדכון של תוצאות החיפוש
בתשתית האינדוקס הקודמת מערכת הסריקה היתה עוברת על חלק מסויים מהרשת ורק לאחר מכן מבצעת אינדוקס של נתוני הסריקה במרכז מידע מסויים ומעלה אותם אל תוצאות החיפוש, כתוצאה מכך תדירות העידכון של תוצאות החיפוש היתה גם נמוכה יותר.
בנוסף, מערכת האינדוקס הקודמת ייצרה הבדלי נתונים בין שרתי / מרכזי המידע השונים של גוגל (תופעה המוכרת לאלה שעוסקים בקידום אתרים כ”ריקוד גוגל”) אותם הבדלים ייצרו בעצם חוסר אחידות בין תוצאות החיפוש שהציג מנוע החיפוש.
קפאין לעומת זאת מציג גישה שונה לאינדוקס התוצאות בכך שהוא מאנדקס דפים בודדים במקום חלקים שלמים מהרשת כלומר, כל עמוד שנסרק מאונדקס מיידית ומועלה לתוצאות החיפוש.
שימו לב שקפאין לא יסרוק את האתר שלכם מהר יותר או בתדירות גבוהה יותר אלא יאנדקס מהר יותר את אותם דפים שכבר נסרקו.

שיפור באיחסון של מידע לגבי העמודים הנסרקים
כאשר אחד מדפי האתר שלכם מאונדקס מערכת הסריקה מאחסנת בו זמנית גם נתונים נוספים הקשורים לדף כמו קישורים נכנסים, טקסט עוגן וכו’ על מנת לקבוע את מיקומו בתוצאות החיפוש של ביטוי מסויים. קפאין מאפשר גמישות מהבחינה הזאת מכיוון שעם התפתחות הרשת וסוגי התכנים המוצגים בה
התשתית החדשה של גוגל קפאין תאפשר לאחסן ואו לשייך מידע רב יותר לגבי עמוד מסויים שנסרק וכך לשפר את מרכיב הרלוונטיות של התוצאות.

שיפור בכמות המידע המאונדקס.
קפאין אמור להגיע, לסרוק ולאנדקס כמות גדולה יותר של מידע.

מט כץ ודני סאליבן משוחחים על גוגל קפאין ב- SMX Expo האחרון.

גוגל מבצעת באופן שותף הרבה שינויים באלגוריתם החיפוש שלה, ב 2009 למשל בוצעו כמה מאות עדכונים שנועדו לשפר את איכות תוצאות החיפוש המוצגות ולנסות ולקלוע במדויק יותר למידע אותו מחפשים הגולשים. ככל הנראה רוב העדכונים מהווים מעין כיוונים מינוריים לאלגוריתם ולכן כמעט ואינם מורגשים בתוצאות החיפוש, אך לחלק מאותם עדכונים השפעה רבה ולעיתים חדה וקיצונית על מיקומי העמודים והקידום בגוגל.
אחד מאותם עידכונים משמעותיים התרחש בין ה - 28 לאפריל ל 3 במאי ואף זכה לכינוי Mayday (קריאה לעזרה) על ידי מספר לא קטן של מנהלי ומקדמי אתרים בחו”ל אשר נפגעו מהשינוי. גל התגובות / תלונות מאותם מקדמי אתרים הגיע בעקבות ירידה חדה במספר הגולשים לאתריהם אשר עד עתה החזיקו במיקומים גבוהים עבור ביטוי זנב ארוך שונים, רק כדי לקבל מושג מסוים על מימדי הנזקים, חלק ממנהלי האתרים דיווחו על ירידה של כ 90%  בתנועת הגולשים שהגיעה עד עתה מתוצאות החיפוש האורגניות.
מט כץ אישר את העדכון והוסיף שבגוגל לא מתכוונים “להחזיר את הגלגל לאחור”.

אז מה קרה?
על פי הערכות,  בגוגל שינו את ההגדרה או הקריטריון הקובע מהו עמוד איכותי / רלבנטי עבור ביטוי זנב ארוך כלשהו, השינוי פגע בעיקר באתרי מסחר אלקטרוני בעלי מספר גדול של עמודי מוצרים פנימיים אשר היו עד עתה מדורגים במיקומים גבוהים עבור שלל רב של ביטויי זנב ארוך, עמודים אלה היוו יחדיו גורם משמעותי ביצירת תנועה של גולשים לאתר. הפגיעה בדירוג של אותם עמודי מוצרים קרתה מכיוון שמה שככל הנראה אפיין אותם הוא הכמות הקטנה של הקישורים הנכנסים המפנים אליהם והאיכות הנמוכה של התכנים המוצגים בהם. אני חייב לציין שסוגיית איכות התכנים מצריכה בירור וחקירה נוספים מכיוון שבין רשימת הנפגעים היו גם עמודים רבים מהאתר SEOmoz …
העדכון ב Mayday החזיר אותי לתחילת השנה בה כולם התעסקו בהגעתו של “ראש הממשלה” החדש ” גוגל קפאין “  ובהכרזות החשובות לגבי כיצד בגוגל רואים את תוצאות החיפוש בעתיד הקרוב.
אחד הפרמטרים עליו הרבו לדבר בגוגל הוא שיפור איכות התכנים המוצגים לגולשים מתוך כוונה לספק לגולשים מידע טקסטואלי מקורי ובעל ערך אינפורמטיבי גבוה יותר מזה שהוצג עד עכשיו בתוצאות החיפוש. למרות שעד עתה לא יצאו מגוגל הסברים מעמיקים לגבי השינוי הוא נראה כצעד בדרך למימוש חזון התוצאות האיכותיות עליו דובר בתחילת השנה.

קצת פילוסופיה בגרוש
אינני מפקפק בכוונות הטובות והמקצועיות (בלי ציניות) שמנחות את החברה בגוגל , אך עדיין צריכות להישאל השאלות הקצת נדושות מהי איכות, מי קובע אותה ועד כמה ניתן לספק קווים מנחים המגדירים איכות עבור מאות מליונים של משתמשים.
נניח לדוגמא שלאותם אתרים שנפגעו מן העידכון האחרון היו לקוחות קבועים שנהגו לשוב ולבקר בעמוד מסוים ולרכוש את מוצרי החברה ולא בגלל התוכן האיכותי שהופיע בעמוד אלא בגלל איכות המוצר שנמכר רק על ידי אותה חברה באותו עמוד, לפיכך נשאלת השאלה האם נכון יהיה להגדיר את העמוד כפחות איכותי רק בגלל שהתוכן בו דל או לא מקורי? הרי אותו עמוד מספק לגולשי גוגל בדיוק את המוצר אותו הם ככל הנראה חיפשו וכעת משימה זו תהפוך אולי לקשה יותר עבורם.

לסיכום, על פי מיטב המסורת של כתיבה ועיסוק באלגוריתמים של מנועי חיפוש , כל הטענות וההסקות הנ“ל מתבססות נכון לעכשיו על השערות בלבד, זאת מכיוון שאמנם התקבלו מגוגל אישורים על העדכון האחרון אך כפי שכבר הזכרתי לא סופקו הסברים מעמיקים יותר לגבי מאפייניו ולכן, עד שאלה יגיעו שימרו היטב על זנבכם הארוך כדי שלא תחליקו ממנו לעמוד 7.

פרנסואה וולטר אמר פעם ש “ספק אינו מצב נעים, אך וודאות הינה אבסורד”. אותו האבסורד שבוודאות עליו דיבר וולטר מקבל משנה תוקף כאשר עוסקים בקידום אתרים ושיווק באינטרנט, זאת מכיוון שעבודת קידום האתר ושיווקו באינטרנט מורכבת מלא מעט מרכיבים טכנולוגיים אשר אינם פוסקים מלהתפתח ובנוסף גם הם מושפעים ומשפיעים על מרכיבים תרבותיים , חברתיים וכלכליים אחרים בעלי מאפיינים דינאמיים משלהם, כלומר היכולת לעסוק בניבוי העתיד ובוודאות ההתגשמות של תצפיות עתידיות היא מאוד מוגבלת בתחום השיווק באינטרנט וכנראה שגם בחיים בכלל. בהקשר זה יש לציין שאמנם ניתן להצביע על מגמות מסוימות בזמן התרחשותן כמו עלייתם של אתרי רשתות חברתיות וניתן גם להסיק מממגמות לגבי התפתחויות עתידיות , אך הסקות אלה מתארות בדרך כלל תמונת מצב מאוד כללית אשר אינה יכולה לספק תצפית פרטנית וודאית לגבי העתיד להתרחש, על אחת כמה וכמה בכל מה שקשור באינטרנט ובפיתוחים טכנולוגיים.
אז למה אני טוחן פה על הוודאות שבחוסר הוודאות ודש בהגיגיו של וולטר ? הסיבה לכך נובעת מתגובה שקראתי אתמול באתר רשת חברתית מסוים ובו נטען שעידן הרשתות החברתיות יביא לכך שבעתיד בלוגים יהפכו לפלטפורמת שיווק מרכזית עבור בתי עסק ובתוך כך הם ישאירו הרחק מאחור את האתרים המסורתיים.
מה שהטריד אותי לגבי ה”תאוריה” הנ“ל היא לא ההסקה עצמה לגבי פופולאריות השימוש הצפויה בעתיד בסוג מסוים של אתר אחד או משנהו מכיוון שהסקה זו בהחלט יכולה להתברר כנכונה בעוד כמה שנים, מה שהקפיץ אותי היא הנחרצות שבה נכתבו הדברים ותחושת הוודאות שאפיינה את הטקסט לגבי ההתרחשות של שינוי כל כך מהותי בעולם האינטרנט , שינוי בעל השלכות טכנולוגיות, כלכליות, תרבותיות וחברתיות בקנה מידה בינלאומי.
זו אינה הפעם הראשונה בה אני נתקל במקדם אתרים אשר חובש לרגע את “כובע” הנביא ומתחיל לעסוק בעתידנות אשר ככל הנראה מורכבת מתחושות בטן ואינטואיציה בלבד, אני סבור שהתנהלות שכזו מזיקה לא רק למוניטין המקצועי של אותם “נביאים” אלא גם למוניטין של תחום השיווק באינטרנט בישראל, אם ניתן להניח שאותן דיעות לא מבוססות הנכתבות באינטרנט מושמעות גם באוזניהם של לקוחות הפונים כדי לקבל ייעוץ יש בכך כדי להשליך על האופן בו דמותו המקצועית של מקדם האתרים ברשתות חברתיות או במנועי חיפוש מצטיירת בעיני הקהל הרחב.
בעולם האינטרנט בו קצב השינויים והפיתוחים הוא ברוב הזמן מסחרר וחוסר הוודאות הוא הדבר הוודאי היחידי אין מקום להצהרות מהסוג הנ“ל מכיוון שלא נראה שהן מתבססות על איזשהו מידע אמין ומוצק אשר יכול לספק תשתית להסקות רציניות , ובנוסף כל ערכן מתמצא בעשיית כותרת ולא בתרומה אמיתית לדיון המקצועי בתחום השיווק באינטרנט.

מי מכם שמשתמש בממשק ניהול התוכן של ג’ומלה יודע שמיקומי המודולים המופיעים באתר נקבעים על פי התבנית הספציפית בה עושים שימוש כאשר עובדים עם הממשק של ג’ומלה.
כפי שנכתב בכותרת, הפוסט הבא יסביר כיצד להוסיף מיקום חדש מעבר למיקומי המודולים שהתבנית (Template) בה אתם משתמשים בג’ומלה מספקת כברירת מחדל.
בעיקרון, תהליך יצירת מיקום המודול הוא קצר וכמעט זהה בין תבנית לתבנית, השוני היחידי יכול לבוא לידי ביטוי בקובץ אשר לתוכו מכניסים את קטע הקוד המייצר מיקום חדש של מודול, כפי שיודגם בהמשך.
לצורך ההסבר אשתמש בתבנית של Joomlart הנקראת JA Kyanite 2.

ראשית, אני ממליץ מאוד להתחיל בגיבוי הקבצים עליהם תבצעו את שינויי הקוד, המלצה זו תקפה לא רק לשינויים המוזכרים בפוסט הנוכחי אלא לכל שינוי שתצטרכו לבצע אי פעם בקבצי האתר בכלל .

יצירת המודול

שלב ראשון: הכנסת קטע הקוד לקובץ php המגדיר איזור מיקומים מסוים באתר.

היכנסו לתקייה:
/your domain home / templates / ja_kyamitII / layouts / blocks
(כפי שהזכרתי קודם הקובץ המתייחס למיקומים אינו זהה בין תבנית לתבנית,
לכן בתבנית rhuk_milkyway למשל יש לגשת לקובץ index.php הנמצא תחת תקיית Tempaltes.)
בתקייה Blocks מופיעים כמה קבצים המגדירים מיקומים באיזור מסוים בדף האתר.
כלומר: הקובץ footer.php מגדיר בתוכו מיקומים הנמצאים בחלק התחתון של האתר.
והקובץ left.php מגדיר מיקומים באיזור השמאלי של עמודי האתר.
לאחר שאיתרתם את הקובץ הרלוונטי למיקום של המודול החדש, העתיקו את קטע הקוד הבא:
( )

לתוך האיזור המוגדר בקוד בו אתם רוצים ליצור מודול חדש.
כלומר : אם רציתם להוסיף מודול ל Bread crumbs
חפשו את השורה: <-- BREADCRUMS //--!> והכניסו את שורת הקוד בקטע הקוד שמתחתיה.
שלב זה דורש קצת “כיוונים” עד שמאתרים את המיקום הנכון בו שורת הקוד אמורה להופיע/

להלן דוגמא:

שלב שני: עדכון המיקומים בקובץ templateDetails.xml

על מנת לעדכן את הקובץ גשו ל :
your domain home / templates / ja_kyamitII / templateDetails.xml

הוסיפו לקובץ את שם המיקום החדש בצורה הבאה:

גשו לדפדפן והקליקו בשורת ה url :
http://www.yourdomain/?tp=1
כעת תוכלו לראות את המודול החדש שיצרתם בעמודי האתר וברשימת המיקומים המופיעה במסך העריכה של המודול בממשק ג’ומלה 1.5 .

בהצלחה

קישורים נכנסים הם אחד המרכיבים החשובים ביותר (אם לא החשוב שבהם) בתהליך של קידום האתר בתוצאות החיפוש, אך למרבה הצער צבירה של קישורים נכנסים או היא גם אחת המשימות הקשות ביותר בה נתקלים מקדמי ומנהלי אתרים. לכן שאלו את עצמכם תמיד, האם אתם מנצלים ביעילות את אותם קישורים נכנסים אשר כבר מצביעים על האתר שלכם ? בדיקה ‘תקינות הקישורים’ יכולה לחסוך הרבה זמן ומאמצי קידום ועוד לפני שפניתם ליצירה של קישורים חדשים.
הפוסט הבא נועד לספק כמה עצות לשיפור המערך הקיים של הקישורים הנכנסים לאתר.

הפניית קישורים המצביעים על דומיין ישן
במידה ושיניתם את שם הדומיין של האתר שלכם , רוב הסיכויים שאתרים מסוימים עדיין מקשרים אל שם הדומיין הישן , מסיבה זו, מומלץ לפנות אל אותם מנהלי אתרים אשר עדיין מקשרים אל הדומיין ולבקש מהם להפנות את הקישור אל הדומיין החדש. גם אם כבר ביצעתם הפניית 301 מהדומיין הישן לחדש, פעולה זו יכולה רק לשפר את חוזק האתר מכיוון שגוגל אינו מעביר את מלוא עוצמת הקישורים מאתר אחד למשנהו עבור הפניות 301.

הפניית קישורים המצביעים על דפי 404
השתמשו בכלים כמו Webmaster tools של Google על מנת לזהות קישורים נכנסים המפנים לעמודי 404 שאינם קיימים עוד באתר.
במידה וזיהיתם קישורים מסוג זה ניתן להפנות אותם לעמוד שכן קיים באתר, או לפנות למנהל האתר שמקשר אליכם ולבקש ממנו לשנות את כתובת הקישור לעמוד קיים. יכול להיות שאותו מנהל אתר אף יודה לכם על הפנייה מכיוון שהפניתם את תשומת ליבו לקישור לעמוד 404 אשר יוצא מן האתר שלו.
מידע נוסף על טיפול בעמודי 404 תוכלו למצוא בפוסט על sh404sef.

שפרו את טקסט העוגן של הקישורים
במידה וכבר פניתם לבעלי אתרים המקשרים אליכם, שווה לבדוק במידת הצורך אם ניתן לשנות את טקסט העוגן של הקישורים המפנים אליכם, כך שהוא יכלול בתוכו את הביטויים אותם את מעונינים לקדם באתר.

המליצו על אתרים מאותו עולם תוכן
העצה הזאת אולי נשמעת לכם מוזר , אך היא עשויה להשפיע לטובה על דירוג האתר שלכם. אם כבר פניתם למנהל אתר מסוים בנושא הקישור לאתרכם, ניתן להציע לו לקשר גם לאתרים אחרים הקשורים לעולם התוכן בו עוסק האתר שלכם.
מנועי חיפוש עשויים למצוא את האתר שלכם כרלוונטי יותר לביטוי חיפוש מסוים אם האתר המקשר אליכם מקשר גם לאתרים אחרים מעולם תוכן זהה או דומה.
על מנת שלא לפגוע במיקומי הדירוג שלכם מול אתרים מתחרים ניתן להמליץ על אתרים מעולם תוכן דומה לשלכם המופיעים בתוצאות החיפוש עבור ביטויים שונים משל האתר שלכם לדוגמה: אתר שמקודם תחת הביטוי ‘צימרים בצפון’ ואתר המקודם תחת הביטוי ‘טיולים בצפון’

בדקו את מערך הקישורים הפנימי באתר
קישורים פנימיים כמו קישורים נכנסים מסמנים לזחלן של מנוע החיפוש אילו עמודים חשובים יותר באתר וצריכים להיות מוצגים גבוה יותר בתוצאות החיפוש, לכן הקפידו על מבנה ניווט אשר מקל על הנגישות לעמודים החשובים באמצעות קישורים רבים המופנים אליהם משאר עמודי האתר.

לסיכום:
אל תקלו ראש באותם קישורים נכנסים אשר כבר מפנים לאתר שלכם, בדיקה חוזרת ואופטימיזציה שלהם יכולה לעשות הבדל משמעותי בקידום האתר שלכם.

בשבוע שעבר קיים מט כץ (Matt Cutts ) ראיון בו הוא סיפק כמה טיפים לקידום אתרים מתוך מטרה לסייע למנהלי אתרים במלאכת אופטימיזציית האתר שלהם.

להלן כמה נקודות חשובות אליהם התייחס כץ בראיון :

ככל שלאתר יש מספר רב יותר של קישורים נכנסים רלוונטיים כך גוגל מאנדקס יותר דפים מהאתר
כץ מסביר שמספר הדפים המאונדקסים על ידי גוגל מושפע או מותאם באופן יחסי למדד ה - PR של האתר, כלומר כמות הקישורים הנכנסים לאתר ואיכותם.
לטענתו גוגל אינם מגבילים את אינדוקס דפי האתר אך תהליך זה מותנה בכמות מספקת של קישורים נכנסים .
חשוב לציין כי מדד ה - PageRank בו משתמשים בגוגל לחישוב אלגוריתם תוצאות החפוש אינו זהה למדד ה - PageRank המוצג בסרגל הכלים של גוגל .

שרת איטי או טעינה איטית של דפי האתר עלולה לפגוע בכמות ואיכות הסריקה של גוגל
כאשר גוגל בוט מצליח לקרוא רק כמות מצומצמת של דפים באתר עקב טעינה איטית של אותם דפים , מערכת הסריקה של גוגל תקבע רף עליון לסריקת הדפים באתר ותגביל את מספר הדפים אשר יסרקו מאותו שרת המאחסן את האתר .

תוכן משוכפל או כפול גורם לבעיות
כאשר הזחלן (crawler) של גוגל סורק שלושה עמודים ומגלה ששניים מהם הם שכפול גמור של העמוד השלישי הוא ישמיט שניים משלושת העמודים וכך יראה כאילו באתר ישנו פחות תוכן איכותי.
כפי שהוזכר כבר קודם, גוגל מדרג את דפי האתר גם על פי ה- Page Rank
( דירוג העמוד) של כל אחד מהם ולכן כאשר מערכת הסריקה של גוגל משמיטה דפים בעלי תוכן כפול האתר מאבד את היכולת להיות מדורג בתוצאות החיפוש עבור אותם דפים.
בהקשר זה , כץ מציין שקישור לעמוד בעל תוכן משוכפל יכול לפגוע ב PR של העמוד, גוגל מנסים במצבים כאלה להעביר את דירוג ה - PR מן העמוד בעל התוכן המשוכפל לעמוד המקורי.
מומלץ להשתמש בתג rel=”canonical” עבור דפים עם תוכן כפול באתר, אך חשוב לזכור שהזחלן לא תמיד מציית לתג מכיוון שגוגל שומרים לעצמם את הזכות לקבוע האם הטקסט בעמוד באמת משכפל תוכן מעמוד אחר או שבעל האתר החליט בטעות “לירות לעצמו ברגל”.

דפי תכניות שותפים לא מקבלים דירוג גבוה
כץ מסביר שעמוד תכנית שותפים ( Affiliate ) אשר מלבד לוגו האתר מאופיין בדמיון בולט לאתרים אחרים בתוכנית השותפים לא יקבל דירוג גבוה.
עוד מוסיף כץ שכאשר גוגל מזהה קישור מאתר Affiliate הוא ימנע העברה של Page Rank מאותו אתר.

הפניות Redirect מעבירות Page Rank אך לא במלואו.
במידה ורכשתם דומיין חדש וברצונכם להפנות את כתובת הדומיין הישן לזה החדש באמצעות הפניית 301 ה - PR של הדומיין הישן לא יעבור במלואו לדומיין החדש.
כלומר, כוחם של הקישורים (link juice) אשר הצביעו על הדומיין הישן לא יעבור במלואו לדומיין החדש.

דפים באיכות נמוכה עלולים לגרום לבעיות סריקה
במידה וקיימים מספר רב של עמודים אשר גוגל מגדיר אותם כבעלי ערך נמוך , תוגבל מספר הדפים שיסרקו עבור אותו אתר.
גוגל עלול להפסיק לסרוק דפים אשר דלים בתוכן ולכן מומלץ לעבות את כמות הטקסטים באתר ולהציג בהם שירותים ומוצרים אמיתיים.

עיצוב מבנה הניווט באתר מתוך מטרה להשיג PR גבוה
עצבו את מבנה הניווט באתר עבור הגולשים ולא מתוך מטרה לשפר את PR העמודים.
כץ מסביר שעיצוב ארכיטקטורת האתר ובנייה של מערך קישורים פנימי על מנת להפנות כמה שיותר גולשים למוצרי האתר היא דרך טובה יותר מאשר בניית מערך קישורים פנימי לשם שיפור PR האתר.

עדיין לא כדאי להשתמש בקישורי Java script עבור מערכת הניווט באתר
זה כבר זמן מה שבגוגל סורקים גם Java Script למרות שהסריקה אינה מושלמת ולכן רק חלק מקישורי ה - Java Script מופעלים.
בהקשר זה כץ מוסיף, “יש לנו את היכולת לבצע אחוז ניכר של JavaScript, כאשר אנחנו צריכים או רוצים”.

גוגל אינו אוהב קניית קישורים
בגוגל אינם מעוניינים שתוצאות החיפוש יושפעו מפרסומות וככל הנראה יצאו בחודשים הקרובים בקריאה לדווח על מקרים של קניית קישורים.
על פי כץ, גוגל עושה רבות על מנת לאתר רכישות של קישורים ולהבטיח שהם לא ישפיעו על תוצאות הדירוג במנוע החיפוש.

זה כבר מזמן לא סוד שבגוגל משקיעים מאמצים על מנת להתאים את תוצאות החיפוש לכל גולש וגולש באופן ספציפי, עידן תוצאות החיפוש האוניבסאליות הגיע בעצם לקיצו לפני מספר שנים כאשר בגוגל החלו להשתמש במידע שהשאירו הגולשים במערכת על מנת שמנוע החיפוש יוכל ליצר תוצאות חיפוש בעלות גוון יותר פרסונאלי, לנוכח השינוי שאילתות החיפוש, הקלקות ודפים אשר נשמרים על ידי הגולש בתקיית המועדפים החלו לקבל משקל גובר בחישוב הדירוג של תוצאות החיפוש ולכן במקרים רבים הדירוגים בדף התוצאות הראשון אינם זהים כיום בין גולש אחד למשנהו.

כיצד מותאמות התוצאות האישיות
עבור מי שאינו יודע כיצד עובדת ההתאמה של  ‘חליפת’ תוצאות אישיות לכל גולש וגולש, אתאר זאת בקצרה.
בגדול, ההתאמה האישית מושפעת כפי שהזכרתי קודם משאילתות החיפוש שהזין הגולש למנוע החיפוש, מהקלקותיו על תוצאות החיפוש ומלינקים בתקיית המועדפים שלו, על פי פעילויות אילו גוגל לומד את העדפות הגולש ויכול להסיק לגבי תוצאות חיפוש רלוונטיות יותר עבור אותו משתמש ספציפי.
לדוגמא: אם גולש מסוים מקליק באופן עקבי על תוצאות חיפוש מ E bay גוגל יבין שיש לו העדפה לאותו אתר ולכן יקדם בתוצאות החיפוש שמוצגות לגולש את E bay  עבור ביטויים רלוונטיים כמו online shopping או bedding, אך לא עבור ביטויים שאינם רלוונטיים כמו ‘חדשות’ או ‘השירות המטאורולוגי’.

התצורה החדשה של תוצאות חיפוש פרסונאליות
לאחרונה נוסף נדבך נוסף לתהליך פרסונליזציית תוצאות החיפוש או כפי שניקרא העמוד שמציג את פעילות הגולש באתר: ‘הסטוריית אינטרנט’.

גוגל החלו להציג תוצאות פרסונליות גם עבור גולשים שלא התחברו למערכת, כלומר משתמשים ללא חשבון משתמש בגוגל או כאלה שלא הזינו את שם המשתמש וסיסמתם, ולכן כשמדברים כיום על תוצאות חיפוש אישיות או ‘ הסטוריית אינטרנט ‘ יש להתייחס כאמור לשני מצבים ולהפריד בין שני סוגי המשתמשים.

משתמשים המחוברים למערכת
עבור משתמשים אלו גוגל מתעד את כל הפעילות שהם מבצעים באתר, ללא קשר לכתובת ה IP ממנה הם גולשים או הדפדפן. למשתמשים מחוברים יש יכולת לצפות ולנהל את המידע שנאסף לגביהם באמצעות הממשק שמופיע בעמוד ‘ הסטוריית אינטרנט ‘ , הם יכולים להשהות את איסוף המידע לגביהם ואו למחוק רשומות שמופיעות בעמוד.

משתמש שאינו רשום או מחובר למערכת
כפי שציינתי קודם, כעת גם לסוג זה של משתמשים מותאמות תוצאות פרסונאליות ובדומה לגולשים המחוברים לגוגל גם למשתמשים אלו עומדת האופציה להשהות את איסוף המידע על ידי כניסה לעמוד ‘הסטוריית אינטרנט ‘ ולחיצה על “השבתת ההתאמות האישיות לשאילתות החיפוש”, במצב שכזה גוגל אינו מציג תוצאות חיפוש פרסונאליות עבור אותו גולש אך ממשיך לתעד את פעילותו.

במידה והגולש אינו משנה את הגדרות ברירת המחדל  תיעוד ‘הסטוריית האינטרנט ‘ מתבצע על ידי זיהוי של Cookie בדפדפן הספציפי בו השתמש הגולש, מכיוון שגוגל אינו יודע לזהות במקרה הזה את הגולש אלא מזהה את הדפדפן שבו השתמש, מעלה באופן פראדוקסאלי אנונימיות הגולש את החשש לפגיעה בצנעת הפרט על ידי משתמשים אחרים בדפדפן אשר יוכלו לצפות בשאילתות חיפוש שאינן שלהם, לפיכך גוגל אינו מציג במקרה הזה את הסטוריית החיפוש (דרך ממשק הסטוריית האינטרנט) עבור משתמשים שאינם רשומים והמידע שנאסף נשמר ל 180 יום בלבד.

לפני כשנתיים פרסמתי בבלוג הזה תרגום לסקר שבוצע על ידי חברת SEOmoz אודות הגורמים המשפיעים על מיקום אתר בגוגל.
היום, שנתיים מאחר יותר אני גאה להציג את הגרסה המעודכנת לסקר. במהלך חודש אוגוסט העבירו חברת SEOmoz שאלון בין 72 ממומחי קידום האתרים בעולם. בשאלון הציגו כ-100 פרמטרים אותם ביקשו מהם לדרג על פי מידת ההשפעה, לדעתם, של כל גורם דירוג בתוצאות החיפוש של גוגל. בסוף חודש אוגוסט הם פרסמו את תוצאות הסקר באתר שלהם. לאחר קבלת אישור בלעדי לעיברות הסקר, אתמול עלתה לאוויר גם הגרסה העברית של גורמי הדירוג המשפיעים על מיקום אתר בתוצאות חיפוש של גוגל.
לאחר קריאת נתוני הסקר עולות שתי שאלות מעניינות, הראשונה היא מה השתנה באלגוריתם גוגל מאז הסקר הקודם לפני שנתיים? השאלה השנייה היא מה ישתנה באלגוריתם גוגל בעוד שנתיים?
חשוב לציין שלא מדובר בנתונים רשמיים של גוגל, אלא בהערכות מומחי קידום אתרים על פי ניסיונם במהלך השנים. כמו כן, תוצאות הסקר מתייחסות לגוגל אולם רלוונטיות גם למנועי חיפוש אחרים (בשינויים קלים).
אז מה השתנה באלגוריתם גוגל בשנתיים האחרונות?
כדי להבין מה השתנה באלגוריתם של גוגל בשנתיים האחרונות חשוב להבין שבטווח זמן זה התחוללה מהפיכה קטנה באינטרנט בכל הקשור לשיווק במנועי חיפוש. קידום אתר אורגני ושיווק במנועי חיפוש הפכו מאופציה אפשרית עבור בעל אתר, להכרח שאסור לו לוותר עליו אם ברצונו להביא תנועה טובה ואיכותית לאתרו. מסיבה זו רוב האתרים שנבנו במהלך זמן זה נבנו “מוכני מנועי חיפוש”, מערכות ניהול תוכן נגישות וידידותיות למנועי חיפוש, עושר בטקסט, אופטימיזציה ממוקדת עבור מילות מפתח.
מכיוון שהאופטימיזציה הפנים אתרית (מבנה ותוכן) הפכו להיות נפוצים, ההבדלים האלגוריתמיים בין האתרים היו שוליים. מנועי החיפוש היו צריכים לשנות את מערכת היחסים בין הפרמטרים השונים באלגוריתם על מנת להמשיך ולהביא את התוצאות הרלוונטיות עבור הגולש. לכן גורם דירוג שבסקר הקודם היה החשוב ביותר – נוכחות מילת המפתח בתגית הכותרת (title) של האתר, ירד בחשיבותו ופינה את מקומו לסוג אחר של גורמי דירוג.
מהסקר הנוכחי עולה כי גורמי הדירוג החשובים ביותר הם גורמי הדירוג החוץ אתריים, כלומר הקישורים המובילים לאתר. אולם לא מדובר בקישורים עצמם אלא מדובר בערך, במהימנות ובאמינות שהקישורים הנכנסים מובילים לאתר. אם נתייחס למונחים המקצועיים מדובר פחות בPageRank ויותר בTrustRank. המשמעות עבור תהליך בניית הקישורים במהלך קידום אתר היא שעדיף להתרכז באיכות הקישורים מאשר בכמות הקישורים. קישור איכותי הוא קישור מתוך תוכן של עמוד עם קשר סמנטי לביטוי המקודם.
ומה ישתנה באלגוריתם בעוד שנתיים?
כחלק מהסקר נשאלו מומחי קידום האתרים מה ישתנה באלגוריתם בעוד שנתיים, רוב הערכות היו שערך הקישורים הנכנסים עדיין יהווה מרכיב מהותי, אולם כבר בתקופה האחרונה רואים מגמה חשובה של שני סוגי גורמים חדשים שחשיבותם באלגוריתם גוגל עולה.
סוג הגורם החדש הראשון הוא אזכורים ונוכחות ברשתות חברתיות. הפופולאריות של אתרים כמו פייסבוק, טוויטר ואתרים חברתיים נוספים הולכת ועולה. כמו כן, צצות רשתות חברתיות רבות שהן יותר נישתיות ופונות לקהל גולשים מצומצם יותר המתמחה בנושאים ממוקדים. גוגל סורק את רשתות אלה ועוקב אחרי קישורים ואזכורים של אתרים, שמות ומותגים. כמו כן, בעקבות הפופולאריות של טוויטר, מנסים למצוא דרך נוחה לסוג חיפוש חדש הנקרא: חיפוש זמן אמת. כלומר חיפוש בטוויטים ובהודעות של רשתות חברתיות מהרגע שהן נוצרות. כבר כיום יש אתרים המאפשרים לראות מגמות עדכניות של “שיחות רשת” על פי השיחות וההודעות העדכניות ביותר. פרמטרים אלה יתפסו נפח חשוב יותר באלגוריתם של מנועי החיפוש. התפתחות זו באלגוריתם תאפשר לאתר או עמוד באינטרנט לשפר את מיקומו באופן זמני על פי רעננות ההתייחסות אליו ברשתות חברתיות.
סוג הגורם החדש השני שיעלה בחשיבותו הוא טווח הגורמים שלוקחים בחשבון התנהגות של גולשים באתר. כבר היום גוגל יודע אם גולש הגיע לאתר דרך תוצאת חיפוש ואז חזר לעמוד תוצאות החיפוש. מבחינת גוגל שהייה קצרה באתר וחזרה לעמוד תוצאות החיפוש מצביע על אתר שאינו רלוונטי וכן ישפיע על מיקום האתר באופן שלילי. מכיוון שכיום רוב האתרים ברשת משתמשים בגוגל אנליטיקס, לגוגל יש גישה למידע סטטיסטי רב אודות כל אתר. אמנם באופן רשמי גוגל מצהירים כי אינם משתמשים בנתוני גוגל אנליטיקס לטובת אלגוריתם הדרוג, אין זה אומר שלא יעשו זאת בעתיד. מעבר לגוגל אנליטיקס יש דרכים נוספות לשאוב נתוני גלישה מאתרים. אם התקנתם את google toolbar אצלכם בדפדפן רוב הסיכויים שאתם שולחים לגוגל באופן קבוע מידע אודות הרגלי הגלישה שלכם. מעבר לזה יש מדדים נוספים כמו alexa ו compete.com הגלויים לכל גולש. שימוש בכלי הנקרא Google ad planner, יראה לכם שכבר היום יש לגוגל מידע דמוגרפי רב אודות אתרים רבים. כמובן שיש אלמנטים מטרידים, בעיקר מבחינת החדירה לפרטיות, בשימוש בסוג זה של גורם.
מידי יום צצים עוד ועוד עמודים ברשת שהאופטימיזציה הפנים אתרית שלהם מושלמת, לכן מהנדסי גוגל כל הזמן מחזקים גורמים באלגוריתם שיותר קשה לבצע עבורם מניפולציה מלאכותית.
סיכום
הסקר של SEOmoz אינו מושלם. חסרים בו נתונים רבים הנוגעים לתחום קידום האתרים. מעבר לזה יש גורמי דירוג רבים השנויים במחלוקת. היחידים היודעים בדיוק מה מידת ההשפעה של כל גורם אלה מהנדסי גוגל.
למרות חסרונותיו, הסקר מציג את היחס הנוכחי של מומחי קידום האתרים למידת ההשפעה של גורמי הדירוג. מומלץ לכל מי שמעוניין לשפר את מיקום אתרו בתוצאות החיפוש של גוגל ללמוד את תוצאות הסקר וליישם את הגורמים השונים על אתרו.

תהליך קידום אתרים מורכב משלושה חלקים עיקריים: אופטמיזצית מבנה, אופטימיזצית תוכן ואופטימיזציה חוץ אתרית.
אופטימיזצית התוכן ברורה לכל מקדם כמו גם האופטימיזציה החוץ-אתרית דהינו תהליך בניית הקישורים. אולם אופטימיזצית המבנה זוכה לפעמים להתעלמות.
אופטימיזצית המבנה כוללת עבודת נמלים של התעסקות בקוד ובחלק השחור יותר של האתר, אבל זהו חלק מאד חשוב באלגוריתם של גוגל. חשוב מאד שקוד הHTML של האתר  יעמוד בסטנדרטים של W3C - בדקו את אתרכם בכתובת הבאה, חשוב מאד שקוד הCSS יעמוד בסטנדרטים של W3C - בדקו את אתרכם בכתובת הבאה, חשוב מאד שכל הקישורים באתר יהיו תקפים ותקינים - הפוסט הזה יכוון אתכם לגבי תיקון הקישורים.
גורם מבני נוסף חשוב מאד שנלקח בחשבון באלגוריתם של גוגל הוא מהירות עליית האתר. ככל שהאתר עולה מהר יותר הוא יסרק מהר יותר. לכן חשוב מאד להתייחס לכל הגורמים המשפיעים על מהירות עליית האתר, גורמים חיצוניים ופנימיים כאחד.
גורמים חיצוניים המשפיעים על מהירות עליית האתר
הגורם החיצוני העיקרי המשפיע על מהירות עליית האתר הוא בעצם השרת עצמו. כאשר מאחסנים אתר, חשוב לבחור שרת מהיר, יש לבדוק מהירות עליית אתרים שונים הקיימים על אותו השרת. כמו כן על השרת להיות ממוקם במדינת היעד של קהל היעד שלכם. אם קהל היעד שלכם הוא ישראלי – אחסנו את אתרכם בישראל, אם קהל היעד שלכם הוא אמריקאי – אחסנו את אתרכם בארה”ב.
כמובן שיש גורמים חיצוניים שאינם תלויים בכם ולא תוכלו לשנות אותם כגון רוחב פס ואופן החיבור לרשת, לכן יש להתמקד בגורמים הפנימיים המשפיעים על מהירות עליית האתר.
גורמים פנימיים המשפיעים על מהירות עליית האתר
יש גורמים פנימיים רבים המשפיעים על מהירות עליית האתר, גם גוגל וגם יאהו הוציאו כלים שיאפשרו לכם לבדוק איך אתרכם עומד מבחינת מהירות ומה יש לתקן, את הכלים האלה אציג בהמשך.
הגורמים הפנימיים העיקריים שמשפיעים על מהירות עליית אתרכם הם:
דחיסת קבצים בgzip – אתר אינטרנט הוא בעצם אסופה של קבצים היורדים למחשב האישי שלכם. הרבה יותר מהיר להוריד למחשב שלכם קובץ שהוא מכווץ שיפתח (באופן אוטומטי) על ידי הדפדפן, מאשר להוריד קובץ שאינו מכווץ בgzip . מומלץ לכווץ את רוב קבצי האתר בgzip. חשוב לציין שלא מומלץ לכווץ קבצים שגודלם קטן מ150 בייטים, מכיוון שכיווץ קובץ בגודל כזה בעצם יגדיל את נפחו. כמו כן אין להשתמש בgzip על קבצי מדיה כגון תמונות, וידאו וקבצי PDF, מכיוון שהם כבר דחוסים, או לפחות אמורים להיות.
הסרת קוד CSS שאינו בשימוש – כאשר אתר עולה הוא קורא לכל קבצי הCSS  המקושרים אליו גם אם הוא לא עושה שימוש בכל הקבצים במלואם. בקבצי CSS רבים יש קוד מיותר שאינו בשימוש. כמו כן באתרים רבים יש קריאות כפולות לקבצי CSS. מומלץ שלכל עמוד באתר יהיה קובץ CSS המכיל את ההגדרות עבור אותו עמוד באופן ממוקד, למרות שלא תמיד זה ריאלי (בדרך כלל כאשר משתמשים במערכות ניהול תכנים).
צמצום קוד מנופח – בין אם זה קוד ג’אווהסקריפט, קוד HTML, או קוד אחר,  חשוב לבצע בו אופטימיזציה ולצמצם אותו למינימום, להסיר תווים מיותרים (אפילו רווחים מיותרים), יש כלים ברשת שיצמצמו לכם את קוד הג’אווהסקריפט באופן אוטומטי - כלי ראשון, כלי שני.

אופטימיזציה של תמונות – עקב אכילס של אתרים רבים הוא תמונות וקבצי מדיה שאינם מכווצים למינימום. בעלי אתר רבים מעבירים תמונות וקבצי BMP היישר מהמצלמה הדיגיטלית שלהם, קבצים בגודל 1-2 מגהבייט שניתן בקלות להמיר לקבצי jpg  הקטנים מ50 קילובייט. ניתן להשתמש בתוכנה בסגנון gimp  לצמצום גודל התמונות. אל תעלו תמונות גדולות יותר מגודל התצוגה הסופי שלהן באתר. השתמשו בקבצי PNG, GIF, JPG , לעולם על תשתמשו בקבצי BMP, TIFF . ברשת קיימים כלים לכיווץ תמונות. לכיווץ תמונות JPG  ,עוד כלי לכיווץ תמונות JPG. כלי לכיווץ קבצי PNG , עוד כלי לכיווץ PNG.
שימוש בכתובת URL באופן עקבי  - כאשר קוראים לקבצים שונים הנמצאים על השרת, יש להשתמש באותה כתובת URL באופן עקבי. השתמשו באופן עקבי באותה כתובת URL, אל תקראו פעם לכתובת עם WWW ופעם לכתובת ללא WWW.
ישנם גורמים פנימיים נוספים המשפיעים על מהירות עליית האתר אולם אלה הגורמים העיקריים.

כלים לבדיקה ולשיפור מהירות עליית האתר

הן גוגל והן יאהו פיתחו כלים יעילים מאד שמסייעים לעלות על בעיות במהירות עליית האתר ומספקים פתרונות הולמים.
שני הכלים מבוססים על תוסף firebug לדפדפן  ה firefox (תוסף שבכלל מומלץ במיוחד למפתחים) לכן על מנת להשתמש בהם עליכם לעבוד עם דפדפן Firefox , עליו יש להתקין את תוסף הfirebug  .
בנוסף לפיירבאג מומלץ להתקין את תוסף yslow של יאהו ,  ואת תוסף Page Speed של גוגל .
כמו כן לגוגל יש קטגוריה באתר המתייחסת לשיפור מהירות האתרים והאינטרנט עם מאמרים יעילים.

מומלץ מאד להפשיל שרוולים להתקין את התוספים האלו ולהיכנס לעומק התיקונים המבניים באתר שישפרו את חווית הגלישה עבור הגולשים וישפרו את מיצובו מבחינת מנועי החיפוש.

בהמשך לפוסט הקודם שלי, הנה הפרסום הרשמי של מאט קאטס לגבי שימוש בתגית nofollow לניתוב PR באתר.